Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


  • עוני הוא לא שיקומי, העוני לא מקדם החלמה

    עוני משפיע לרעה על הישגים בשיקום בבריאות הנפש ביני לבין עצמי אני שואלת את עצמי למה רמת ההישגים בשיקום בבריאות הנפש היא כל כך נמוכה עוני, תעסוקה, שכר וקצבאות של מקבלי נכות כללית (מס’ 125 ) -רק 10% מכלל הנכים מצליחים להשתכר למעלה מ3000 ש”ח (גם אלה שעובדים הרוב לא עובדים בשוק החופשי אלא במפעלים מוגנים- […]


  • I go to sleep every night praying for a new dawn in the Middle East & I wake up to discover ME has hacked my heart again

    I need to sleep Every night before I go to sleep I pray that no-one will get killed tonight. So many young people died this month. They had names,They had faces and stories. They are not numbers, they are people, humans, We all are. What happened to our shared sense of humanity? I want to […]


  • על הטרור- המשך

    זה הסירטון שקיבלתי עליו תגובות. נושא של דקירות בסכינים מעורר הזדהות כמסתבר. כיהודיה ממוצא אוקראיני נראה לי לגמרי סביר ולגיטימי לרצוח את נשיא רוסיה פוטין בעזרת דקירות בסכין . זה לא נחשב בעיני טרור, מדובר בהצלת האנושות. . בהקשר מסויים אתה לוחם חופש, בהקשר מסויים אתה טרוריסט. מה שנחשב טרור בהקשר חברתי-תרבותי ופוליטי מסויים, זה […]


  • נפילתו של הפמיניזם הניאו ליברלי

    הכעס שלי על הפמיניזם הקפיטליסטי. לא על אישה כזאת או אחרת. אני כועסת על מערכת כלכלית שמסחירה הכל ממש, גם את הטראומה. נמאס לי מהתחרות על “צבירת הון טראומה” ושעזרה הדדית נמדדת בשיקולי עלות מול תועלת, ושפמיניזם שצריך להיות משאב נגיש לכל הופך לכוח פוליטי אופורטוניסטי שמטרתו להעצים נשים ממעמד אחד, ולהיבדל. מה רע בעצם […]


  • ערבית- ג’יהאד של עט ואמת

    . צריך ללמוד ערבית אפילו בשביל מראית עיין…. אין מה לקנא בי- המוח שלי עובד בצורה משונה מאוד. מה שחסר לי בכישורים חברתיים אני מפצה בכישרון לשפות. כישרון בשפות זה ממש הפורטה שלי, בשבילי שפה זרה זה כמו פסנתר למוזיקאי. ואני לא מצפה שכולם יהיו כמוני אבל אני חייבת לומר שללמוד ערבית כל כך משנה […]


  • הפוליטיקה המכובדת של הפמיניזם הניאו- ליברלי

    הפוליטיקה המכובדת של הפמיניזם הניאו- ליברלי

    אייבליזם אייבליזם- גזענות כלפי בעלי מוגבלויות אינה תופעה שיחודית דווקא לפעילות של עמותת כולן . הדרת נשים בעלות מוגבלות היא חלק מהבעיה של הפמיניזם הליברלי, ביחד עם ההדרה של הטרנסיות ושל עובדות המין. אחד מסממני ההיכר של הפמיניזם הניאו-ליברלי הן עמדות שליליות והדרה כלפי נשים מוחלשות אחרות. זו לא טעות- זו מדיניות. והסיבה שזאת המדיניות […]


  • המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן

    המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן

    המשוגעת מעליית הגג- הגיבורה של הגל החמישי בפמיניזם השיח סביב פגיעה מינית אינו סובל ומכיל מורכבות. בוויקטימולוגיה- יש קורבן טוב וקורבן רע. קורבן אשם וקורבן חף מפשע. נשים רעות, פרוצות ומופקרות ונשים חסודות ותמימות. ברטה המשוגעת הבנייתה של דמות המשוגעת מעליית הגג כלומר, ברטה, ה”משוגעת” המקורית היא הדמות בספרה של שארלוט ברונטה אשר מגלמת את […]


  • סגר בתל אביב: תודה לעובדים

    A video: Love thee neighbor -كورونا #coronavirus ואהבת לרעך כמוך انا انسان קורונה Thank you for your service during the lockdown- #Gratitude- A Banner for the workers of the local convinience store אחר כך ראיתי שגם בויטנאם- מדינה קומוניסטית עשו סרטונים של הכרת תודה והערכה לעובדים בעבודות חיוניות שהתייצבו לעבוד כאשר כל שאר האנשים היו […]


  • סאגת השירות

    חלק מהסיבה שאני כותבת הרבה על נושא השירות. בגלל מבנה שוק העבודה. מבנה מעוות לטעמי. תעשיית השירותים גדלה באופן מתמיד והיא היחידה שיש בה ביקוש גדול מהיצע של עובדים. כתוצאה מכך הרבה אנשים לא שירותיים מציפים אותו. איכות השירות יורדת וכל הצדדים סובלים. כדי לתקן את זה לדעתי יש שתי דרכים: או להמציא עבודות יזומות […]


  • על הטרור

    הסידרה אני רוצח בנטפליקס, ביקורת צפייה, לינדזי יוהן


  • על השירות (המשך)

    מי שמכיר אותי יודע שאני לא טובה בדחיית סיפוקים. הייתי חייבת לחזור אל ה”קופאית” שלי שעכשיו היא מוכרת פלאפונים ולוודא שהיא בטוב. שחלילה חייה לא חומקים בפינה השכונתית. אני שמחה לספר שלא. היא התקדמה, מדלפק חנות הנוחות לדלפק חנות הטלפונים הניידים. בחנות הטלפונים עיקר העבודה לא עבודה פיזית וגם לומדים הרבה דברים שימושיים . להכיר […]


  • ארוחת ערב עם אנה סורוקין (לשעבר אנה) מהלמציא את אנה- הסדרה בנטפליקס

    ארוחת ערב עם אנה- ארוחה שלא הייתה ולא נבראה מאז ומתמיד הערצתי דמויות של פושעים אגדיים, ובמיוחד של אומני הונאה. דמותה של אנה דלבי סורוקין משכה אותי מאוד, צפייה בתוכנית הטלוויזיה “להמציא את אנה” בנטפליקס רק עוררה בי את הרצון להכיר את אנה ולדעת מיהי באמת. לכן כאשר שמעתי שאנה מגיעה לארץ לחופשה לאחר שהשתחררה […]


  • על השירות

    בסרט “עולם הזמן” – אין יותר כסף. זמן הוא המטבע שבו משתמשים. העשירים- חיים לנצח. העניים נולדים עם קוד גנטי שמקצר את תוחלת חייהם ל25. כל שנייה לאחר מכן יצטרכו לעבוד כדי להרוויח. גיבור הסרט מצליח בדרך פלאית לזכות בחיי נצח לכמה גלגולי חיים בזכות לילה מוצלח לקאזינו. הגיבור מנסה את מזלו כבן-אלמוות בחברת בעלי […]


  • האם יש סיכוי לאהבה?

    ממש הכי אישי שיש לי. אני מתאפקת לכתוב שאני אחרי פרידה. אני לא יודעת אם זה אומר משהו- שני האחרונים שיצאתי איתם היו מרוקאים. התיאוריה שלי טוענת שעדות לא מתחלקות לפי איזורים גיאוגרפיים אלא לפי אקלים חם או קר. בגלל זה יש צימודי עדות “משונים” שנוטים להתחתן אחד עם השניה. מרוקאים נקשרים עם יוצאות מזרח […]


  • טרנס- מעמדיות

    לפעמים להתלונן על תופעות חברתיות זה כמו להתלונן על זה שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. החיים שלנו נתחמים על ידי גבולות וחומות בלתי נראות של סטטוס ומעמד. העולם בנוי כך שיש ריבוד חברתי. לכל מעמד יש מרחבים ומקומות משלו, ואנשים לא אמורים לחצות את גבולות הגזרה שלהם . אנשי בית הקפה האופנתי שביקרתי בו ביום […]


  • על השירות

    כשאני כותבת על שירות במזרח ירושלים ומערב אני יוצאת הכי קולוניאליסטית ואימפריאליסטית. כוח עבודה זול ממזרח ירושלים שמגיע לשרת את תושבי מערב העיר- אם אלה נהגי מוניות, שליחי וולט או מתדלקים לא יעלו בדעתם לזלזל באנשים כמו ההיפסטרים הנפוחים מ”בצלאצל”. וכוח העבודה הזול הזה ממזרח ירושליים מרוויח מינימום . הכי קולוניאליסטי שלי- כמעט בורח לי […]


Category: Lived experience