תיעוד מזעזע מסין: תושבים זועקים מרבי הקומות, לכודים בשל סגר רבתי על שנגחאי

התפרצות אומיקרון בסין, 2022

האם הסגר ההדוק אשר מוטל על העיר שנגחאי מתחיל לגבות מחיר גבוה מדי מן התושבים?
אמש דיווח עיתון הטיימס כי הרשויות הסיניות הודיעו על הקלות בסגר באיזורים שבהם לא יתגלו מקרי הדבקה חדשים וזאת בהתאם למדיניות של אפס הדבקה, ולאחר שבגל האחרון התגלו בעיר שנגחאי לבדה עשרים וארבעה אלף מקרים חדשים.
ארצות הברית ביקשה מסין לאפשר לעובדים משרד החוץ האמריקאי להתפנות מהעיר הנצורה אמש.

Residents in #Shanghai screaming from high rise apartments after 7 straight days of the city lockdown.

The narrator worries that there will be major problems.

(in Shanghainese dialect—

he predicts people can’t hold out much longer—he implies tragedy).

2) “yao ming le” & “yao si”

— both expressions meaning “life and death”

but they also more literally means “asking for death”

. Narrator eventually implies shit is gonna hit the fan soon if this continues.

3) The video has been verified by @patrickmadrid’s family.

It has also been verified by my sources as commonplace.

Also, Shanghainese is a local dialect (

not really propaganda useful)—only 14 million out of 1.3 billion Chinese even speak.

I only speak it because I was born there.

4) China honestly might be hitting a breaking point with #Ba2.

Either it keeps going with tragedies growing or it changes direction

. See🧵 below. Hunger is growing fast.

5) The narrator sounds familiar—

Shanghai resident:

“I’m breaking through the blockade now—you quickly arrest me, do you have any food to eat in prison?”

Police: “We will arrest you and sent you back

. We don’t even know where we can buy food outside.”

6) More remarkable in this telephone conversation is how philosophical

of a chat the resident and police officer got toward the end. Censors blocked the subtitles

—but in Shanghainese the caller gets the cop to think about repercussions for violent rebellion if hunger continues.👇

7) Of course, Chinese govt doesn’t condone balcony singing

or & protesting

. And of course, a govt drone appears:

“Please comply with COVID rules

. **Control your soul’s desire for freedom**.

Do not open window to sing.” ➡️yes the drone actually said that.

8) Are people going hungry in Shanghai? Yes.

Many people down to one meal a day

. You can see here people rationing their vegetables into meal chunks.

Dialogue is in Shanghainese, so it’s legit—checks out.

9) There are indeed widespread reports of hunger and food distribution issues

. Let’s just suppose it only affects 10% of Shanghai’s 26 million people

—that’s still 2.6 million starving. Even if it’s 5% having hunger crisis—

that’s still 1.3 million people!

10) Some asked—how can the Chinese government allow millions to go hungry?

Well, most Westerners never learned about the horrific

**GREAT CHINESE FAMINE** of 1959-1961…

in which **up to 55,000,000** (15-55 mil) Chinese starved to death. It’s history.

11) The Great Famine

“is widely regarded as the deadliest famine & one of the greatest man-made disasters in human history”— death toll of 15-55 million.

📍The % dead in provinces: Anhui (18% dead), Chongqing (15%), Sichuan (13%), Guizhou (11%) and Hunan (8%).

History lessons.

12) There is a big rich-poor divide in food access. r

icher neighborhoods have plenty. Food delivery used to cost 30 RMB,

but delivery fee now 200-300 RMB! So you can get food—

but only you are resourceful enough to find delivery and can afford it even if you do

I’m worried.

13) I think there is definitely a food shortage.

Just like we are sure COVID

#Ba2 is run amuck in China.

The trickier thing is

to know how much critical food insecurity / hunger prevalence there is.

My family in SH can’t agree

—because some life in wealthier parts than others.

14) meanwhile,

Police in Shanghai recently started wearing thermal-imaging

view screen helmets designed to detect people on the streets with fevers,

before lockdown.

China is not letting a good crisis goto waste

as chance for their surveillance measures.

15) FOOD PRICE GOUGING—

in normal times, these veggies would cost 20-30 RMBs.

This guy charges 100 RMBs plus 200 RMB delivery fee—300 RMBs—

so a ~10x cost increase for food, assuming you can even get delivery. That’s not sustainable for 26 million people.

16) last week, I warned about how Shanghai was at a tipping point

. As world financial capital city,

Shanghai’s government is desperately trying to stop it before it gets further out of control

. But I feared it might be already too late.

17) Let this sink in— The U.S. Consulate in Shanghai had

to beg for food for US Marines using WeChat.

Marines have depleted their food and can no longer get delivery

—if you can spare a meal’s worth or two for 7 extra mouths,

they’d be very appreciative” 😳

18) What is a long term effect of the Great Chinese Famine

—assuming one didn’t die among 15-55 million?

Well, my Harvard epidemiology friends did a study

it found fetuses exposed to the famine, later in adulthood

, sadly had 4x higher glucose/diabetes risk!

19) Isn’t China good with logistics?

Yes, except Chinese daily diet

is mostly reliant on unfrozen

and unprocessed foods

with almost no shelf life.

That’s how Chinese diet & food system has been.

But that is harder with COVID to deliver

than more processed Western diets (ironic?)

20) Chinese society’s deepest fight

is against the humiliation of poverty & hunger.

The modern core social contract of

CCP is to provide food

and prevent mass hunger.

If CCP fails to deliver on food to its citizens

—that is actually the greatest social failure

in Chinese eyes!

21) Every Chinese-born person knows this—

food is the main way to show both love

and hospitality.

Even trying

to show off there is too much food.

Many parents/grandparents

who survived the Great Famine

knows that is the hard line that

society can never cross again.

22) As @RodZeidan

points out in his thread on the food situation

food deliveries are certainly possible —

in wealthier parts of Pudong,

it just take extremely diligent monitoring

of food/grocery delivery apps

—closing and reopening frequently.

Not everyone is that savvy/wealthy.

23) But elsewhere in the city,

there are scenes

of looting / mob attacking food shipments too.

There are many other small protest videos too—

but you get the idea.

It’s not everywhere

, but it is happening often I’m told.

ארגון הבריאות העולמי עוקב אחרי ההתפרצות של נגיף הקורונה בסין,

החמורה מאילו שאירעו במדינה מאז התחלת המגיפה

WHO says it closely watching China as it grapples with its worst Covid surge of the pandemic

Originally tweeted by Eric Feigl-Ding (@DrEricDing) on 10th April 2022.

China’s Economic Activity Collapses

Under Xi’s Covid Zero Policy

Bloomberg News

May 16, 2022, 5:00 AM GMT+3

  • Factory output, retail plunged in April;
  • joblessness rose
  • Economists say Covid restrictions mean slow recovery

סגר בתל אביב: תודה לעובדים

Love thee neighbor -كورونا #coronavirus ואהבת לרעך כמוך انا انسان קורונה

Thank you for your service during the lockdown- #Gratitude- A Banner for the workers of the local convinience store

צולם על ידי צ’ארלי (שלום) סבג זכרונו לברכה בימי הסגר בתל אביב

אחר כך ראיתי שגם בויטנאם-

מדינה קומוניסטית עשו סרטונים של

הכרת תודה והערכה לעובדים בעבודות חיוניות

שהתייצבו לעבוד כאשר

כל שאר האנשים היו ספונים בבתיהם- תחת סגר

בימי הסגר הראשון של הקורונה למדנו כולנו שיעור על החשיבות של עבודות

כמו להיות קופאית בסופר או עובד סניטרי של העירייה.

עובדים חיוניים אלה

איפשרו לנו לשמור על מראית עין של שגרה בתקופת הסגר.

בתקופת הסגר הראשון ישבתי בבית וציירתי הרבה.

אני לא טובה כל כך בציור ולכן ציירתי וכתבתי אותיות

את הסירטון צילם חברי היקר צ’ארלי שלום סבג זכרונו לברכה


צ’ארלי ואני בימי סגר הקורונה הראשון
יצירה בימי הסגר והקורונה
עבודת יצירה במהלך סגר הקורונה בישראל 2020
עבודות יצירה מימי הסגר הראשון
עבודות יצירה שעשיתי במהלך הסגר בישראל בעת התפרצות נגיף הקורונה 2020

Bottles of detegerant and sanitizers to distribute to people on the streets

ימי הסגר הראשון בתל אביב צ'ארלי ואני
בקבוקים עם אקונומיקה וסבון שאיתם ניקינו את הרחוב במהלך הסגר הראשון, צ’ארלי ואני
הסגר הראשון בתל אביב צ’ארלי חברי הטוב ואני 2020

The COVID-19 pandemic in Israel

 also known as the coronavirus pandemic in Israel

 (Hebrew: מגפת הקורונה בישראל

) is part of the worldwide pandemic 

of coronavirus disease 2019

(COVID-19) caused by

severe acute respiratory syndrome coronavirus 2

 (SARS-CoV-2).

The first case in Israel

 was confirmed on 21 February 2020,

when a female citizen tested positive for COVID-19

at the Sheba Medical Center after return from quarantine 

on the Diamond Princess ship in Japan.[3]

 As a result, a 14-day home isolation rule was

instituted for anyone who had

visited South Korea or Japan,

and a ban was placed on

non-residents and non-citizens

who were in South Korea for 14 days before their arrival.[4]

Beginning on 11 March 2020

, Israel began enforcing social distancing 

and other rules to limit the spread of infection.

Gatherings were first restricted

to no more than 100 people

,[5] and on 15 March this figure was lowered to 10 people,

with attendees advised to keep a distance of 2 m

(6 ft 7 in) between one another.[6]

 On 19 March

, Prime Minister Benjamin Netanyahu 

declared a national state of emergency, saying that

existing restrictions would henceforth be legally enforceable

, and violators would be fined.

Israelis were not allowed to leave their homes unless absolutely necessary.

Essential services—including food stores, pharmacies,

and banks—would remain open.

Restrictions on movement

were further tightened on 25 March and 1 April,

with everyone

instructed to cover their noses and mouths outdoors

. As coronavirus diagnoses spiked in the city of Bnei Brak,

reaching nearly 1,000 infected people

at the beginning of April,[7] 

the cabinet voted to declare the city

a “restricted zone

“, limiting entry and exit

for a period of one week

Coinciding with the Passover Seder

 on the night of 8 April,

lawmakers ordered a 3-day travel ban

and mandated that

Israelis stay within 100 m (330 ft) of their home

on the night of the Seder

On 12 April, Haredi neighborhoods in Jerusalem 

were placed under closure.

הזכות לנשום חמצן- סיפורו של חולה קורונה מהקהילה הלטינית- דמפסי רוזאלס אקוסטה,2021

Acosta, D. R. The Right to Oxygen: a Universal Right. Theologizing an Experience of COVID-19 from a Latinx Point of View. Academia Letters. https://doi.org/10.20935/AL1540

תקציר המכתב למערכת

קישור לקריאת המאמר כאן:

דמפסי רוזאלס אקוסטה כותבת

את הדברים האלה מהתנסות אישית

כחולת קורונה וכאישה העוסקת בתיאולוגיה.

כחולת קורונה סבלה

אקוסטה מאי ספיקת חמצן ובמצב כזה היא שוחררה לביתה

כאשר היא נאלצת לשלם עבור רכישת חמצן

באופן פרטי דרך חברת הביטוח הרפואי

. בסופו של דבר אקוסטה שלמה 319 דולאר- קרוב לאלף שקלים עבור חמצן.

כמובן שעולה השאלה

מה היה קורה אם לא היה לה את הכסף הזה-

האם הייתה נידונה למוות בחנק?

קרוב לשלושים

מיליון בני אדם בארצות הברית

אינם מכוסים תחת ביטוח בריאות נכון ל11.12.2021 –

והמספר הזה אינו

כולל את המהגרים נטולי האשרות וחסרי התעודות.

האם כל האנשים האלה

נידונו חס וחלילה למוות בחנק

משום שאינם יכולים לשלם עבור אוויר לנשימה?

.נכון לשנת 2019 ל22%

מהאוכלוסיה הלאטינית וההיספנית

בארצות הברית לא היה ביטוח בריאות

– פי 2.5 מהלבנים.

tanks with oxygen and nitrous oxide in dental office
Photo by . MM Dental . on Pexels.com

אוויר לנשימה אמור להיות מתנת אל שניתנת לכל בני האדם שווה בשווה,

זכות אדם אוניברסלית-

כפי שמתואר בספר בראשית איך

.אלוהים ברא את האדם ונפח נשימה באפו.

שאלת אי-שיוויון בנגישות למשאב כה בסיסי

כמו חמצן אשר אמור להתחלק שווה בשווה כל האנשים

היא סוגייה בעלת חשיבות דתית-תיאולוגית טוענת אקוסטה.

אוויר לנשימה אינו זכות יתר ואינו פריביליגיה שנועדה לעשירים בלבד.

לא יתכן שרמת ההכנסה של האדם תקבע

האם הוא זכאי לחיים או לא-

כי האדם נברא בצלם ויש ערך לחיי אדם שהוא מעבר למבחן ההכנסות.

Gratitude

I am saying my prayers of grateful because

I am healthy and I did not get infected and

not one person of my family did.

I feel that this is miracle.

A gift for Allah Hashem. My health.

The health of my family at these times.

Even if I get infected now I still made it two years

into the pandemic without getting infected

and more importantly not infecting

anyone especially not weak

and vulnerable people at risk groups

I check myself for covid everyday

and I keep testing negative

despite being in quarantined

in a small apartment

with two verified Co vid

a symptomatic carrier of the virus,

sharing meals & every breath with them

. I went as far as sharing a

bed with someone

who snorted all night wet snores

and literally sprayede

. I waited 24 hours. Still negative.

The other thing I am grateful

for is that I am in love again.

I didn’t mean to

Although our relationship is aplatonic

I am grateful for everything,

the good stuff & the bad stuff.

I love my good friend. Hamdulila

حمدالله سبحان الله

co-vid 19 israel
Hebrew instructions for a fast co vid test to go


העולם עדיין קיים

The world is still out there

The world is still out there.

I am taking a trip to Tel Aviv.

To see that the world still exists

. After a month in voluntary selective isolation

, buying a fancy coffee & walking around is exciting

. I thought that I would come out of my hiding place to see a world in ruins with zoombies crawling around. Everything seems surprisingly normal. Shops are open. Buses and taxies driving around.

The cafés are serving breakfast as usual.

Survivors of the plague aren’t scavenging for whatever they can find. Life go on with their own force. We adapt to live side by side with the virus because this is what mankind does. We adapt. And so I do

השפעת תרחיש העולם העוין על התמודדות עם נגיף הקורונה

השפעת תרחיש העולם העוין על התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל

תקציר

שמוטקין, ברגמן ועמיתים, 2021

למגיפת

הקורונה

יש השפעה משמעותית

על הרווחה של

בני האדם ברחבי העולם.

על מנת

להתמודד עם המגיפה,

ממשלות רבות נקטו

באמצעים שונים

בכדי לצמצם

את ההדבקה,

ביניהם הטלה של עוצר וסגר

והנחיות לשמירה על ריחוק חברתי

וצמצום מפגשים חברתיים

. אמצעי הגנה אלה הביאו לעלייה

ברמה של

תחושת הבדידות

בקרב האוכלוסיה הכללית

והבדידות בתורה גרמה לעלייה

בתחושות של דיכאון וחרדה

ובמיוחד של חרדה

לנושא של הבריאות

ושלמות הגוף של האינדיבידואל .

גם האי וודאות

שנלווית למגיפה העולמית

תורמת לתחושת הדיכאון והחרדה.

בסך הכל ניתן לומר

שלמגיפת ה קורונה .

יש השפעה משמעותית

על הרווחה האישית של

האינדיבידואל באשר הוא.

המחקר הנוכחי

מראה שאינדיבידואלים

תופסים איומים

בקנה מידה גדול

ומפרשים אותם בדרכים שונות,

הפרשנויות שניתנות

יכולות לתמוך

בהתנהגות מסתגלת

או לפגוע בה.

אמונות שליליות

עלולות לפגוע

בתחושת המסוגלות של הפרט

ולהחליש את

הכישורים שלו להתמודד

עם מצב החירום

בעוד שאמונות .

חיוביות מקדמות אופטימיות

ותחושה של

סוכנות ומסוגלות .

אמונות חיוביות מכוננות חוסן נפשי

.בעוד שאמונות שליליות

קשורות בתחושת בדידות וחרדה.

המחקר הנוכחי בדק

מדגם של 1,112 ישראלים

בין גילאים

17-93,

כאשר הגיל הממוצע שהיה 47.

הנבדקים ענו לשאלות

שקשורות לדאגות בריאותיות,

בדידות וחרדה.

אמונות שליליות ביחס לעולם –

תרחיש העולם העוין

נמצאו

במתאם לתחושות

עזות יותר

של חרדה ובדידות

בעוד שאנשים

שיש להם אמונות חיוביות

ביחס לתרחיש העולם העוין

הפגינו פחות

נטייה לחרדה ודיכאון.

תפיסת העולם

והערכת הסיכונים

שבו לחיוב ולשלילה

אם כן משפיעות

על הרווחה הנפשית

של האינדיבידואל

במצבי משבר וחירום .


Moderating Role of the Hostile-World Scenario in the Connections Between COVID-19 Worries, Loneliness, and Anxiety

Bergman Yoav S., Shrira Amit, Palgi Yuval, Shmotkin Dov

Frontiers in Psychology 12,2021

DOI 10.3389/fpsyg.2021.645655

The epistemic crisis continues

המאמר הזה מנתח את התפקיד של תיאוריות קונספירציה ובאופן ספציפי תיאוריית הקונספירציה האמריקאית על רקע המגיפה הכלל עולמית .של הקורונה ולאור משבר הלגיטימיות והמשבר האפיסטמי

המאמר הזה בוחן את התפקיד של עזרי מידע חזותי בהפצת הרעיונות של תיאוריית הקונספירציה קיואנון. לטענת הכותבת הדימויי החזותיים שיוצרים אנשי קהילת קיואנון הם סימולקרה- ייצוג של עולם דימיוני שלא קיים במציאות, עולם שבו מתרחש מאבק של בני האור , ה”אנונים” בדמוקרטים השטניים, הקניבלים והפדופילים. הממים וגם המפות החזותיות שאנשי הקהילה יוצרים ומשתפים ביניהם מסייעים ליצור את תמונת העולם המשותפת ולאשר לעצמם את התפיסה הזאת. המידע החזותי שיוצרים הנביאים המודרניים של קיואנון זוכה לתפוצה ויראלית וגם פרשנויות שהקהילה טווה סביבה. המידע החזותי נתפס בתור מידע אמין יותר ממידע שמגיע מהאקדמיה או מכלי תקשורת מרכזיים ואנשי התנועה מעדיפים אותו על פני סוגים אחרים של מידע שנחשבים לא מהימנים. במילים אחרות המדייה החזותית היא המסר של תנועת קיואנון והתרומה שלה דרך יצירה של תכנים חזותיים והפצה שלהם, תכנים אשר נועדו לבסס ולכונן תפיסת עולם לא מציאותית ודי הזויה ומנותקת ממנה

I am not so good at writing, espcially in a language that isn’t my first tongue. However, learning to write is a matter of practice. it might be difficult to put my thoughts into words. As a radical thinker I don’t distnguish the personal from the political. How I feel depends of what I hear in the news & how well my community has been doing. we haven’t been doing so well lately, thanks for asking. The state of Israel is once again torn apart, this time, about the vaccines.

Anti-science movement in Israel

The anti science movement has gained great audience in Israel & about ten precent of the popultatin refused the vaccine despite being eligble to recieve it by the state. I have anti vaxxing friends & family.

I wish not to see these people as enemies. what I am trying to do is dig deeper into the anti science movement, look into the roots of the epistemic crisis that is claiming the lives of thousands of people who fall into believing “fake news”. Strange as it is , some of the Qanon conspiracy theories “made aliyah” & imigrated to Israel. I have heard Israelis repeating this ridiculous nonsense about american liberal serving as cannibalistic pedophile. Even stranger than that I have heard smart, intelligent people buying in these dangerous ideas. I don’t understand how and why this is happening. I have some guesses & ideas of my own but I am very careful not to express myself about this subject before reading thoroughly everything that has been written about the topic until now. when I’ll have something conclusive to say , be sure I’ll first post it here at my blog

קריאה נוספת

https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/20563051211036064

Hannah, M. N. (2021). A conspiracy of data: QAnon, social media, and information visualization. Social Media+ Society7(3), 20563051211036064.‏

https://doi.org/10.1177%2F08969205211069614

Morelock, J., & Narita, F. Z. (2022). The Nexus of QAnon and COVID-19: Legitimation Crisis and Epistemic Crisis. Critical Sociology. https://doi.org/10.1177/08969205211069614

עידן פוסט אמת ומשבר הסמכות האפיסטמולוגי

אפיסטמולוגיה מורכבת משתי מילים באנגלית-

epistemic

, כלומר ידע או ידיעה

ולוגוס, שהוא הגיון.

אפיסטמולוגיה

היא תורת ההכרה

אשר עוסקת בשאלה

-אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה,

הַמַּדָּע

הָעוֹסֵק בְּחֵקֶר הַמַּחְשָׁבָה הָאֱנוֹשִׁית

וְדֶרֶךְ תְּפִיסָתָם שֶׁל הָעֲצָמִים הַקַּיָּמִים

אוֹ הָאֶפְשָׁרִיִּים בָּעוֹלָם הַסּוֹבֵב אוֹתָנוּ.

( ההגדרה מתוך מילון אוקספורד)

.סמכות אפיסטמית

היא הסמכות שנתפסת כמספקת ידע תקף ומניח את הדעת ,

באופן שמייתר את הצורך לחפש מקורות מידע חלופיים או נוספים .(קרמניצר, 2017, ע.13).

ה”חדשות” זכו לתשומת לב מיוחדת מבחינה אפיסטמולוגית.

בלי החדשות לא היינו יכולים לדעת

מה קורה במקומות רחוקים ובארצות אחרות.

לא היינו יודעים מה מתרחש בפוליטיקה

ואפילו לא את התוצאות של משחקי הספורט

עצם זה שעובדה מסוימת מופיעה בחדשות

מהווה הוכחה לאמיתותה,

והוכחה על ידי עדות.

לחדשות יש מעמד של “עדות מומחה”.

באופן כללי

מערכת הזכויות והחובות האפסיטמולוגיות הרגילה

חלה על מי שמקבל

את אמיתותו של הדיווח החדשותי..

(גלפרט, 2018).

אנחנו בתור צרכנים

אמורים להבדיל בין ידיעה חדשותית לבין טור דיעה או פרסומת.

סמכויות אפיסטמיות

צריכות להיות נתונות תחת פיקוח תמידי-

אין לקבל אותן פשוטן כמשמען.

חשיבה ביקורתית

נדרשת כאשר אנו מתמודדים איתן,

אבל

נדרש אמון,

שהמוסדות האפיסטמיים

לא מנסים להוליך אותנו שולל בכוונת זדון

אלא מעבירים לנו את האמת מנקודת מבט סובייקטיבית.

קורטוב של חשדנות בריאה

כלפי התקשורת הממסדית הוא בריא.

אנחנו אמורים לזהות דיווח מוטה לעומת דיווח אובייקטיבי..ב

שנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג

‘פוסט־אמת’

למילת השנה והגדירו כך:

“מושג המצביע על נסיבות

שבהן העובדות האובייקטיביות

משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל

מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית.

ההגדרה המילונית ומגוון הפרשנויות מדגישות,

למושג ה”אמת” מדגישות כל אחת בדרכה,

כי המאפיין הבולט ביותר של התופעה הוא

אובדנה של האמת האובייקטיבית

מבוססת העובדות,

או לפחות ירידת ערכה.

“הפילוסופית חנה ארנדט טענה במאמרה

“Truth and Politics” מ־

1967.

כי

אמירת אמת וכנוּת

לא נמנו אף פעם עם סגולותיו של הפוליטיקאי,

וכי השקר

נחשב תמיד כלי הכרחי ומוצדק

בידיהם של פוליטיקאים ומדינאים.

אלא שבעולם של ימינו,

אמת עובדתית שעומדת בסתירה

לאינטרסים של קבוצה פוליטית מסוימת

תתקבל בעוינות גדולה יותר מאשר אי פעם בעבר.

לפי ארנדט,

היריבה הגדולה ביותר של האמת העובדתית

היא

הדעה,

ולא השקר,

ובפרט הנטייה הרווחת בימינו

לטשטש בין עובדה לבין דעה.

כשהשקרן רוצה להסוות שקר מכוון ומפורש,

הוא אומר שהשקר אינו אלא דעה,

וכי כמו לכל אדם

במדינה דמוקרטית וליברלית,

יש לו חופש ביטוי

וזכות להביע את דעתו.

עובדה

היא הצהרה

שניתן לקבוע אם היא אמת או שקר.

דיעה

יכלה להיות מבוססת

על עובדות או על רגשות (מקור-כאן )

ארנדט הוסיפה כי

נכון שהידע העובדתי שלנו

אף פעם אינו נקי לגמרי מפרשנות

או מפרספקטיבה אישית,

אבל מצב זה

אינו יכול לשמש טיעון

נגד קיומן של מציאות ושל עובדות,

או להצדיק

טשטוש בין עובדה לבין דעה או פרשנות.

התוצאה של הטשטוש

היא ציבור מבולבל,

שאינו יכול להבחין עוד בין עובדה לבין בדיה או דעה.

( מקובל לומר- זו דעתי וזו זכותי להחזיק בה).

את הבלבול הזה, אמרה ארנדט,

מעצימה תקשורת ההמונים.

אלא שבעוד שבעבר

הופנה השקר בדרך כלל כלפי יחידים,

ובעיקר החוצה כלפי האויבים

הוא מופנה היום

באמצעות תקשורת ההמונים לכולם,

ובעיקר פנימה,

וגורם לכך

ש’מסַפרי האמת’ העובדתית מבפנים

נתפסים לעיתים בעיני הציבור

מסוכנים ועוינים

יותר מאשר

האויבים מבחוץ.

חנה ארנדט הצביעה

על

טשטוש ההבחנה בין אמת מבוססת עובדות לבין דעה;

הררי ומקינטייר הצביעו על

העדפה של עובדות המאששות דעות מוקדמות

על פני עובדות המנוגדות להן;

דנט טען כי אבד הכבוד לאמת ולעובדות;

ד’אנקונה

הדגיש את העדפה של הפרשנות והנרטיבים הסובייקטיביים

על פני העובדות האובייקטיביות;

ומארמוט דיבר על

אדישות לאמת ולראיות עובדתיות.

התנועות המבוססות על הכחשת המדע

נוטות לבלבל בין אמונות, דיעות ועובדות.

הדרך שבה מייחסים מכחישי המדע

סמכות אפיסטמית למקורות שונים דמוקרטית יותר

בהשוואה לזו של מומחים מקצועיים.

מכחישי המדע מעניקים

סמכות אפיסטמית למידע שמאשר

בעת מגיפת הקורונה אשר

טענו כי החיסונים גורמים לתמותה עודפת

מבלי שנמצאה לכך ראייה בנתונים הסטטיסטיים .

זוהי בעצם אחת הבעיות בשיח איתם.

הערכים האפיסטמיים שלהם שונים מאלה שלנו.

Fake news

– כוללות דיווח עובדתי,

אלא שה”עובדות בדיווח הזה מסולפות ומפוברקות או

שהן חצאי אמיתות אשר מוצגות באופן מגמתי (Dentith,2017).

פרסומים מסוג “קליק בייט”

מנסים לפתות אותנו לפתוח אותנו

בשביל לייצר רווחים מהטראפיק,

תנועת הגולשים

ולשם כך הם מפיצים סיפורים ויראליים ובדויים.

פרסומים אחרים מנסים להטות את דעתינו בכיוון מסויים

ואל עבר פרשנות מסויימת.

כאשר אנחנו מוצפים בפרסומים כאלה

הסביבה שלנו הופכת להיות

סביבה דלה מבחינה אפיסטמית-

אין לנו מקורות מידע אמינים להסתמך עליהם.

הכיסוי האפיסטמי

אשר סביבה כזאת מספקת לנו הוא כיסוי נמוך ודליל.

על הרקע הזה מתרחשות ה”מלחמות נגד המדע”

אשר מתאפיינות בהגיון אפיסטמי משל עצמם.

בבסיס הדוקטרינה האנטי מדעית

עומדת

אמונה בתיאוריית קונספירציה

אשר אין עובדות במציאות אשר יכולות להפריך אותה

. מידע שמתפרסם בכלי התקשורת הרשמיים נחשב למידע מפוברק ,

הולכת שולל,

את הדבר החשוב ביותר לא מלמדים:

אוריינות מידע

we are not teaching our children the most important skill: digital literacy

מאת: גיל גרטל, 03.03.2022 שיחה מקומית

Gelfert, A. (2018). Fake news: A definition. Informal Logic38(1), 84-117.‏

Navin, M. (2013). Competing Epistemic Spaces: How Social Epistemology Helps Explain and Evaluate Vaccine Denialism. Social Theory and Practice, 39(2), 241-264. Retrieved July 9, 2021, from http://www.jstor.org/stable/23562597

Menashe, D., Kremnitzer, M., & Ghanayim, K. (2017). גבולות השימוש בכוח קטלני בעת המעצר The Use of Lethal Force in Effecting Arrest.‏

M. A. Peters (2020) On the epistemology of conspiracy, Educational Philosophy and Theory, DOI: 10.1080/00131857.2020.1741331

ברהמס, אתר INSS

פייק ניוז ומשבר עידן הפוסט אמת

מגמות של קיטוב פוליטי,

כפירה במדע ודיסאינפורמציה  מתחזקות במדינות דמוקרטיות רבות.

על מנת לתאר את המגמות המדאיגות הללו,

נעשה שימוש במושגים חדשים:

“משבר עידן פוסט האמת ,של תיבת תהודה ועל שימוש במושג “פייק ניוז”.

(אלזינגה, 2021).

 פייק ניוז נוצרות על “משבר האמת”  ומחריפות אותו.

משבר האמת

מצב שבו ערך האמת

בשיח הפוליטי יורד וערכן של האמונות האישיות עולה.

השיח הפוליטי מתבסס פחות ופחות על עובדות,

אשר הופכות להיות חסרות ערך מבחינה פוליטית  (פורסטנר, 2018).

פוליטיקאים יוצאים למתקפה על הסמכות האפיסטמולוגית

של דעת המומחים- המדענים למשל,  

כאשר זו נוגדת את האג’נדה שלהם .

יחד עם החשיבות של האמת

יורדת החשיבות של הקפדה על התיקה העיתונאית

, הנורמות המקצועיות

.  מאז ומעולם בני האדם השתמשו בחדשות

כדי לקבל ידיעות על  מה שנעשה ב”עולם הגדול”.

 ה”חדשות” הן

מוסד חברתי שעליו בני אדם מסתמכים  מסתמכים כמקור מידע על הנעשה בארץ ובעולם.

מה שמחוץ לטווח הראייה שלנו .

אין זה אומר בהכרח

שהעיתונאי הוא א-פוליטי, אובייקטיבי ,ניטרלי, נטול פניות

 אבל  אילו הנורמות המקצועיות

שהעיתונאי אמור לשאוף אליהן.(דנטית’, 2017).

העיתונאי צריך להיות להיות אחראי ומחויב

על איכות המידע שהוא מוסר ועל ההשלכות שלו.

הדמוקרטיה במדינה  

נמדדת בין היתר על ידי מידת האמינות המיוחסת למוסד העיתונות.

פגיעה במוסד העיתונות במדינה

היא “כרסום יסודות הדמוקרטיה”.(דה-בלאסיו, 2021).

פייק ניוז  

הוא פרסום אשר מחקה את מוסכמות הדיווח החדשותי המסורתי

אבל נוצר בכוונת מכוון להטעות אנשים רבים ככל האפשר

,להפצה בקרב הציבור הרחב.(ריני, 2017).

סאטירה ודיווח שגוי אינם נחשבים לפייק ניוז

משום שנעדרת מהן כוונת זדון  לזייף פאליס,2019).

חדשות מזויפות דומות לכסף מזויף-

הן גורמות למי שמקבל אותן להאמין

שקבל דבר בעל ער

ך בעוד שלמעשה הדבר שקבל חסר ערך בכלל,

חתיכת נייר. ברור

. כמו שמטבע שקל לזייף אותו כמו מטבע

אשר מאבד  מערכו עם הזמן ,

כך גם  הערך של האמת יורד.

מגוון מניעים גורמים לאנשים לזייף חדשות.

לעיתים הדבר נעשה בשל בצע כסף,

לעיתים עבור כוח פוליטי או שכנוע אידאולוגי.

אנו נוטים להאמין לפייק ניוז

משום שמישהו אחר שיתף אותן.

בדרך כלל- מישהו מהקבוצה שלנו.

מי שמוסר את המידע  

מעיד על כך שהמידע מהימן.

 מעצם זה שהוא בוחר לשתף אותו.

 הערך האפיסטמי של העדות

יורד

ככל שאנחנו נחשפים

ליותר פייק ניוז ברשתות החברתיות.

. בעולם האמיתי

אנחנו מטילים ספק

במהימנות של העד במצבים מסוימים-

כשמישהו מנסה למכור לנו משהו

או כאשר המידע סותר את מה שאנחנו יודעים על העולם.

למשל,

אם מישהו יספר לנו שהוא ראה ברבור שחור באוסטרליה

נדרוש ממנו להביא הוכחו

ת כי ידוע לנו שכל הברבורים הם לבנים.

רשתות חברתיות חותרות תחת האפיסטמולוגיה של העדות.

.ברשתות החברתיות אנחנו נוטים לקבל מידע

גם אם הוא נשמע בלתי סביר

ולא עולה בקנה אחד

 עם הידע שיש לנו על העולם,

ואנחנו מקבלים את המידע כמהימן

גם אם הקשר

בין מי שמשתף את המידע לבין המידע עצמו עמום

ולא הציבור הרחב מאבד אמון במוסד  העיתונות.

ממשלות שונות ברחבי העולם מפעילות “

חיילי סייבר”,

בוטים וחשבונות מזויפים בכדי להפיץ “פייק ניוז”

ולבצע מניפולציה בדעת הקהל. “

אפקט התהודה” 

גורם לכך שמי שמשתף את המידע

מחזיק בדעות פוליטיות קרובות לאלה שלנו,.

אדם כזה נחשב למי

שהשיפוט הנורמטיבי שלו קרוב לזה שלנו,

ה”עמית האפיסטמולוגי” שלנו.

עם הזמן,

ההדהוד שלנו זה את זה ובתוך הקבוצה

עלול להביא להקצנה משותפת בדעות.

אפקט “תא התהודה”

מתגבר משום שבתוך התאים הללו פועלים

“סוכני קיטוב”

אשר זורעים שנאה כלפי האחר והקצנה

.(קאלאמרד,2020).

דין וחשבון של אוניברסיטת אוקספורד (2018)

מצא כי בארבעים ושבע מדינות

הופעלו קמפיינים מאורגנים

שנועדה לבצע מניפולציה

בדעת הקהל ברשתות החברתיות..

על מנת להיחלץ מן המשבר,

עלינו להכיר

בחשיבותן של העובדות בתור מקור לאמת.

וביחוד

בחשיבות של בדיקת עובדות

על ידי גורמים אמינים ונטולי פניות.

עלינו להכיר מחדש

את החשיבות הפוליטית של האמת

ושל דעת המומחים

. עלינו להפעיל חשיבה ביקורתית

על מנת שלא נמצא את עצמינו חיים תחת מה שמכונה

“שלטון של שקרים”. (שם).

ביבליוגרפיה

Callamard, A. (2020). Challenges to, and Manifesto for, Fact-Finding in a Time of Disinformation. Notre Dame J. Int’l Comp. L.10, 128.‏

De Blasio, E., & Selva, D. (2021). Who Is Responsible for Disinformation? European Approaches to Social Platforms’ Accountability in the Post-Truth Era. American Behavioral Scientist65(6), 825-846.‏

Elzinga, B. (2021). Echo Chambers and Crisis Epistemology: A Reply to Santos. Social Epistemology Review and Reply Collective10(1), 41-47.‏

Fallis, D., & Mathiesen, K. (2019). Fake news is counterfeit news. Inquiry, 1-20

Forstenzer, J. (2018). Something Has Cracked: Post-Truth Politics and Richard Rorty’s Postmodernist Bourgeois Liberalism. Ash Center Occasional Papers Series.‏

Rini, R. (2017). Fake news and partisan epistemology. Kennedy Institute of Ethics Journal27(2), E-43.

תנו להם לעשן

חזרתי עכשיו משיטוט קצר

ברחובות העיר ירושלים.

ישבתי אולי חמש דקות בשקט

עד שאנשים התחילו לפנות אלי

ולהתחנן לסיגריה.

אני לא יכולה לתאר איזה סבל

עלול להיגרם לאדם שנאלץ

להפסיק לעשן באופן פתאומי.

קריז של ניקוטין

וגמילה כפוייה מעישון

אלה דברים

שגורמים לייסורי נפש ממש.

ומדובר באנשים כל כך

מוחלשים ושקופים ממילא.

אף אחד לא ביקש ממני אוכל או שתייה.

ביקשו סיגריות ונתתי

עד שאני בעצמי

נשארתי עם מעט מאוד

טבק לגלגול בעצמי,

פשוט אין לב להגיד לא

. רק ביקשתי שיתרחקו ממני

סיגריה אחת

והנחתי את הסיגריה

בלי מגע ידיים איתם.

אנשים שנתקעים בלי סיגריות

עלולים להיות הרבה יותר

עצבנים ותוקפנים.

מי שלא עישן

אף פעם לא יכול להבין

עד כמה ההקלה הזעירה

שאדם מקבל ממנה

קטנה של ניקוטין

היא נחוצה

והכרחית בימים האלה

ועד כמה יש קורלציה

(מתאם, חפיפה)

בין קבוצת המתמודדים

לקבוצת המעשנים.

זה לא סוד שמתמודדים

נוטים יותר לעשן סיגריות

בהשוואה לנורמלים.
אני מבינה שזה בעייתי

לחלק לאנשים סיגריות כחלק מסל הסיוע

, אבל ניתן ואפשר וצריך

לדעתי לספק מדבקות ניקוטין

כדי שאנשים לא יתענו סתם כך,

ממשהו שלגמרי אפשרי לתת לו מענה.
אני גם לא יודעת לאן

ואיך ולמי אפשר

לפנות כדי

שהדברים האלה יישמעו

…אני רואה המון

מאמצים ונכונות

ורצון לסייע לנזקקים

אבל כדי שהסיוע שניתן

באמת יהיה יעיל ויקל על המצוקה

צריך להכיר את הצרכים

והמאפיינים של מתמודדי הנפש ו

במיוחד אלה

שבתחתית ההיררכיה,

אלה שהכי מוחלשים

, מתמודדי נפש

שהם גם דרי רחוב

וגם משתמשים בסמים

, אנשי התחלואה הכפולה

מה שנקרא.

אלה האנשים שנמצאים ברחוב

למרות המצור והסגר,

חלק גדול מהם

בכלל לא מודע

לסכנת ההדבקה בקורונה.
למען השם-

תנו להם לעשן.

ואם אי אפשר,

חלקו בבקשה מדבקות ניקוטין.

לא מדובר כאן במותרות

חס וחלילה וגם לא בפינוק.

הצורך בניקוטין הוא אקוטי

וכשתעבור המגיפה

בעזרת השם כמה שיותר מהר

אפשר יהיה להתחיל לדבר

על שיקום ומענה טיפולי

גם עבור אנשי התחלואה הכפולה.
החוזק שלנו כקהילה נמדד

על פי הדרך

שבה אנחנו מתייחסים לחוליה הכי חלשה שלנו,

אנשי התחלואה הכפולה.

אסור להתייאש מהם.

אפשר לשקם גם אותם

או לפחות חלק מהם.
תנו להם לעשן.

דויד אגייב על מצבם של דרי הרחוב ביוטיוב