fbpx

Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


  • זרים במרחב הדיגיטלי

    אחד מהחברים שלי בפייסבוק, מישהו מהקשרים החלשים שאל אותי שאלה טובה בתגובה לרשומה שבה התלוננתי על כך שלא קבלתי טור בעיתון של קהילת השמאל שיחה מקומית למה את חושבת שדווקא את מבין כל האנשים ראויה להישמע? וזאת אכן שאלה טובה . קשב ותשומת לב הם משאבים מוגבלים והדרישה שלי שהם יחולקו בצורה שתיתן העדפה דווקא […]


זרים במרחב הדיגיטלי

אחד מהחברים שלי בפייסבוק, מישהו מהקשרים החלשים

שאל אותי שאלה טובה בתגובה לרשומה שבה התלוננתי על כך שלא קבלתי טור בעיתון של קהילת השמאל

שיחה מקומית

למה את חושבת שדווקא את מבין כל האנשים ראויה להישמע? וזאת אכן שאלה טובה

. קשב ותשומת לב הם משאבים מוגבלים והדרישה שלי שהם יחולקו בצורה שתיתן העדפה דווקא לי היא דרישה לא הגיונית.

למה שיקשיבו לי בעצם? מי מכיר אותי בכלל?

השאלה הזאת היא בעצם שאלה כלכלית

– למה כדאי ולמה צריך להקשיב לי, מה הסמכות וההסמכה שלי לדבר

במילים אחרות- כמה הון סמלי יש לי.

התפיסה היא ששווה להקשיב לאנשים שעשירים בהון סמלי, אנשים שהשם שלהם מוכר,

שיש להם הסמכה ותואר מאירגון כזה או אחר, מי שמפורסם.

הסמכה- כלומר, תואר אקדמי היא חשובה כמו שתארי אצולה היו חשובים בעבר.

למרות שהסופר פנחס שדה מציין שיש אנשים שזכו לתשומת הלב של ההיסטוריה למרות שלא הייתה להם הסמכה רשמית. הבעל שם טוב למשל, לא קבל מינוי לרבנות וגם בטהובן או באך כמדומני לא התמנו למנצחים הרשמיים של התזמורת בווינה.

הסמכה היא לא הדרך היחידה להישמע או לצבור הון סמלי- אבל היא מפשטת את הדברים.

למרבה הצער, גם ייחוס משפחתי עוזר, כלומר להיות בן-של או בת-של משהו חשוב. שם משפחה מוכר עוזר לקבל תשומת לב כי שם משפחה הוא סוג של הון סמלי מוחפץ שמפצה לפעמים על חוסר בהסמכה רשמית.

הון אקטיביסטי , שנצבר דרך פעילות וניסיון חיים לא תמיד יכול להיות מתורגם בקלות לכדי הון סמלי, להיפך.

יש סתירה מסויימת בין ניצול של פעילות אקטיביסטית לצורך אישי של צבירת יוקרה חברתית.

אקטיביסט לא אמור להתפאר במעלליו- באיזה אירועים נכח, כמה פעמים נעצר, איך הוא התנהג בהפגנה הזאת.

יש הרבה חלקים בפעילות שאולי תורמים הרבה ידע וניסיון חיים אבל אי אפשר בכלל לדבר עליהם.

אחמד (2000) מתארת מפגש בין זרים בשכונה יוקרתית. תושב בשכונה הולך ורואה אדם שהוא לא מכיר מסתובב בשכונה. אחמד (2000) מתארת איך הופך התושב לשומר הסף של השכונה והוא שואל את הזר – מי אתה? אתה לא מכיר אותך בכלל? לפעמים נדמה שהתהליך בשכונה הפיזית שאותה מתארת אחמד קורה גם בשכונה הוירטואלית ובמרחב הדיגיטלי- אנחנו נתקלים באנשים שמסתובבים בשכונה, יכול להיות שיש לנו קשרים חלשים עם האנשים האלה, אבל אנחנו לא באמת מכירים אותם, הם זרים, אנשים שלא שווה להכיר, כי אין להם הסמכה או יוקרה והם לא שייכים לקהילה חזקה יותר. החברים המוחלשים יותר בקהילה , אלה שיש להם הכי פחות הון סמלי, עלולים להפוך לזרים שמסתובבים בשכונה הוירטואלית, אבל הם לא שייכים, הם אנשים מפוקפקים שעלולים אפילו להיות מסוכנים.

ולכן השאלה הזאת- מי את בכלל ? היא שאלה חשובה. הון אקטיביסטי הון הון אוטונומי, בניגוד לצורות אחרות שלהון, הוא לא עובר משדה לשדה, אלא מוטמע בגוף, בדיוק הממד החסר , ויתר על כן- נשאלת השאלה באיזה שדות לגיטימי בכלל לגוף הזה להתקיים, האם יכירו או לא יכירו בהון שנצבר מידע מניסיון ולא רק

– קריאה נוספת על זרים במרחב הדיגיטלי

Ahmed, S. (2000). Strange Encounters: Embodied Others in Post-Coloniality (1st ed.). Routledge. https://doi.org/10.4324/9780203349700

Karsai, M., Perra, N. & Vespignani, A. Time-varying networks and the weakness of strong ties. Sci Rep 4, 4001 (2014). https://doi.org/10.1038/srep04001

Cecchetti, G., Battiston, F., Lepri, B. et al. Temporal properties of higher-order interactions in social networks. Sci Rep 11, 7028 (2021). https://doi.org/10.1038/s41598-021-86469-8

החיים כמשל. (2022, February 13). In Wikipedia. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9C

 מקס וובר, “הטיפוסים של סמכות ותיאום מחייב”, בתוך: ש.נ. איזנשטדט, ע. גוטמן, י. עצמון ( עורכים)  מדינה וחברה- סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, (תל אביב: עם-עובד, תשל”ו ) כרך א’. עמ’ 34-48

זרים במרחב הוירטואלי אילוסטרציה

Published by

Leave a Reply

%d bloggers like this: