“הבעיה של השמאל”.
פוסטים שמתחילים במשפט הזה לא יכולים להיגמר טוב.
אבל כשאני חושבת איפה טעינו, ואיך הגענו למצב הזה.
אחרי כמעט 20 שנות פעילות ומחירים יקרים ששלמתי.
חברים יקרים שמפגינים איתי.
התפיסה שלכם את הדיכוי היא כה חד ממדית.
דיכוי זה לא דבר שקורה רק לפלסטינים.
דיכוי כמובן קורה גם למיעוטים אחרים.
הרבה מאיתנו לקו בתפיסה חד ממדית
של “פלסטינים” מול “ישראלים”.
אור מול חושך.
יש גם ישראלים שהם מדוכאים ויש הרבה מאוד דרכים להיות מדוכא.
נוצר מצב שבו דיכוי לכשעצמו הפך לצורה של הון.
יש דיכויים יוקרתיים יותר ודיכויים יוקרתיים פחות.
הרבה נשים נרמסו במהלך השנים של הפעילות הסמולנית בשטחים הכבושים.
היה קשה להבין, שהפעילה שנוסעת לידך ברכב, יכולה להיות מדוכאת בעצמה,
שבאה לתמוך במדוכאים אחרים.
זה לא יחס אישי שלילי כלפי.
באופן שיטתי הודרו ונדחקו הצידה פעילים בעלי מוגבלויות,
נשים עם מורכבות נפשית, אנשים מוחלשים שהעיזו לחרוג מתפקידם
ופשעו בכך שעלו להסעה עם אבירי זכויות האדם שרמסו אותם
בלי רחמים בדרך להגן על הפלסטינים.
שמעתי לא סיפור אחד כזה ולא פעמיים.
אז לא, לא מגיע לכם תרומות, להיפך.
אני מייחלת לכך שאנרכיסטים נגד הגדר וכל הנלווים אליהם,
שייח ג’ראח, תעאיוש, כל ארגוני זכויות האדם האליטיסטיים שמתנהגים כמו מועדון בוטיק לבנים
– של ולמיוחסים- אמן תיכחדו, ובהקדם האפשרי.
שתלכו למקום שהקולות של מרצ הלכו אליו.
הנסיעות לשטחים לא תרמו כמעט דבר חוץ מאשר לבנייתם של כמה נסיכי כיבוש.
אין טעם ליסוע לשטחים כדי להפיץ לובן ממאיר. שבו בבית ותעשו חשבון נפש.
הִצְטָלְבִיוּת
(באנגלית: Intersectionality; מושג המוכר בספרות האקדמית בעברית גם כאינטרסקציונליות, שוליות מרובה, שוליות מצטלבת, שילוב מיצבים והצטלבות מיקומי שוליים)
היא מסגרת תאורטית בה נחקרת ההצטלבות בין צורות או מערכות דיכוי, שליטה ואפליה.
על פי התאוריה, קטגוריות חברתיות ותרבותיות של קבוצות החוות דיכוי, כגון גזע, מגדר, מעמד, נטייה מינית, וצירי זהות נוספים, אינם מתקיימים בנפרד זה מזה,
אלא שלובים יחד ומשפיעים על האופן בו מערכות כוח חברתיות פועלות על אנשים וקבוצות באופן מצטבר וייחודי.[1] התאוריה בוחנת את האופנים בהם מערכות דיכוי כמו
גזענות, סקסיזם, ביפוביה, טרנספוביה, הומופוביה וסוגנות לא מתקיימות בנפרד אלא פועלות יחד, משפיעות זו על זו ויוצרות מערכת דיכוי מורכבת המשקפת את ההצטלבות של סוגי אפליה שונים, וחושפת כיצד כל הדיכויים פועלים על פי דינמיקה דומה
, קריאה נוספת על השמאל בישראל: הגזענות של האינטליגנציה
על האלימות הסמלית
אם הייתם יודעים כמה קל להיות “שתול” בארגוני ימין.
אני מזמינה אתכם לנסות.
נסו להצטרף לערוצי הטלגראם של להבה או של נוער הגבעות.
אני מבטיחה לכם שתוך דקה יפציצו אתכם באהבה.
מייד יכניסו אתכם למעגל הפנימי, מייד תרגישו הכי שייכים.
תוך שתי דקות תזכו בטח להתחכך ביהודהלה גליק, בן גביר , גופשטיין.
יהיו לכם מלא חברים חדשים.
הטקטיקה של “הפצצת אהבה” – Love Bombing נפוצה בכתות רוחניות איזוטריות, גירסה פוליטית שלה תוכלו למצוא אצל הימין הקיצוני.
אם אתם רוצים לדעת את הסוד שלהם
, איך עוצמה יהודית הגיעו לכל כך הרבה מנדטים. זה לא משינאת ערבים וגזענות. זה מהפצצה של אהבה שמפגיזים בה כל מי שמתעניין ורוצה להצטרף.
הלוואי שהייתה לנו היכולת הזאת, לקבל ולחבק כל מי שרוצה להצטרף.
בזרועות פתוחות, בחיבוק חם, עם הזמנה להתארח ולעשות שבת.
אני חושבת שחלק מהסיבה שמצטרפים ומתעניינים חדשים זוכים ליחס חשדני היא בגלל המנטליות של המיעוט הרדוף .
ואני מרגישה כל כך מתוסכלת, מחוסר היכולת לתקשר ולהסביר איפה לדעתי אנחנו כמחנה פוליטי נכשלים, למרות שהדברים האלה נאמרו כל כך הרבה פעמים קודם לכן , פשוט לאמץ מנטליות של אהלן וסהלן, מי שבא ברוך הבא.
מחנה פוליטי שרוצה להביא לשינוי חברתי צריך להתנהל בצורה מכילה ולא מדירה. זה סוד הכוח שלהם.
Leave a Reply