בן לו היה לי
נזכרתי בשירה של המשוררת רחל. בן לו היה לי.
נזכרתי בשיר של רחל המשוררת ,
שכבר לא נחשב צנוע מספיק לתלמידות אולפנה. אז לא נלמד יותר.
לאישה , חס וחלילה, אסור להיות עקרה, ואם היא עקרה, – זה לא נושא לדבר עליו
. כולנו אמורות להיות פוריות כמו גפן פורייה.
בזכות טכנולוגיות הפוריות החדשניות, שהממשלה מממנת ברוב טובה.
אין דבר כזה לא יכולה להיקלט, יש לא רוצה להיקלט
הייתם חושבים שתיאוקרטיה
היא בהכרח משטר מפגר מבחינה טכנולוגית אבל ההיפך הוא הנכון
להיפך- דווקא בזכות המדענים שיש לנו שהם אנשים שומרי תורה ומצוות
, אנחנו עושים ניסים גלויים , לא מתערבים בטבע.
גיל הפוריות התארך כמעט לחמישים.
רימון-נט הייתה מלאה בוידויים של רווקות תל-אביביות
שהתייאשו לגמרי מללדת,ובסוף הן נפקדו, כנגד כל הסיכויים
, וכעת הן מניקות שלישיה בגיל ארבעים וחמש, אחרי שפעם היו מבלות בשלישיות
אבל לא רק בתחום טיפולי הפוריות יהודה מתקדמת אלא בראש ובראשונה, התפלת המיים, ויש גם את המזון.
זה הקול של החזן ברדיו שגורם לי לנדוד במחשבות, ללכת לאיבוד בזכרונות, לנסות להבין תהליכים, סיבות ותוצאות,
גורמים, אירועים מרכזיים. אני מחפשת הגיון. הגיון אחר מזה שהצדיקים ירשו את הארץ והרשעים באו על עונשם
האדמה שמעבר לחומה בולעת אותם, לא נותנת להם מנוחה נכונה.
אני לא לבד עכשיו. יש איתי ילד . ששותק.
הוא נראה קצת מטושטש, רדום, עפעפיים כבדות, ואני מתבוננת בו, מושיטה לו יד, הוא לוחץ אותה.
הלחיצה קצרה, אבל נדמה שדווקא הוא מנסה להרגיע אותי. היד שלו דביקה ולחה. הוא מזיע.
אסור להוציא הגה מהפה עד סוף הנסיעה, כי הילד לא יודע עברית, וגם לא אנגלית והמראה שלו חשוד מספיק.
נדמה לי שהוא מתאפק לא להיצמד אלי, להניח עלי ראש, להירדם. הוא נאבק עם השינה שמנסה לעטוף אותו.
אסור לו להירדם, כי הוא עלול לדבר מתוך שינה. ויהיה גרוע מאוד אם הוא ידבר בערבית.
זה אוטובוס ליהודים בלבד , אלה שעובדים מעבר לחומה, ואין הרבה מהם.
אין שום דבר לחפש מעבר לחומה. אין שם כלום, זה מעבר להררי החושך, אין שם בני אדם אלא צללים של בני אדם, של זומבים, המון , נחיל אנשים חומים ללא שם
Leave a Reply