Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


  • במדינת הלכה

    במדינת הלכה

    במדינת הלכה. דיסטופיה עברית. פרק ראשון מתור רומן מדע בדיוני שעלילתו מתרחשת בישראל בעתיד הקרוב


במדינת הלכה

משכתי את החצאית, קצת למעלה, כי היא כמעט ונשרה ממני,

חושפת תזונה לא נאותה ממש ואת המכנסיים שלבשתי מתחת. החצאית כמעט טאטאה את הריצפה.

החצאית העניקה לי מראה מרושל קצת, של נערת גבעות, אלא שאני מזמן עברתי את הגיל להיות נערת גבעות.

לא עברתי את הגיל כדי להיות אמא או להרגיש רגשות אמהיים וכעת התפללתי לאלוהים, אם הוא קיים , שיעשה שהחיילים יאמינו שהילד שיושב לידי אכן יצא ממני.

שנטשתי אותו עם המשפחה שלו כשנולד ואחר כך, שנים אחרי,

כששמעתי מה נעשה מעבר לחומה הרגשתי חרטה וצורך להציל את פרי חלצי,

לגדל אותו לתורה ומצוות, ומעשים טובים

זה לא יעבור חלק ההסבר הזה, כי בכל מקרה ישפטו אותי על יחסים אסורים וניאוף,

ומי יודע איך אצא מזה. נבעלה לישמעאלי ,

כך יאמרו. אבל לא יכולתי לחשוב על שום תרחיש אחר

שבו אני באמת האמא הביולוגית של הילד שיושב לידי באוטובוס בשקט מוחלט

יכול להיות שיתחשבו בזה שאני אם חד הורית לכאורה,

וישלחו אותי רק לסמינר לחזרה בתשובה, ואת הילד יעבירו לפנימייה.

כלומר- לישיבה לצעירים שאליה נשלחים “תינוקות שנשבו”, י

לדים של אמהות לא נשואות, ממזרים לכאורה

ושאר בישי מזל שלא נהרו במסגרת חופה וקידושין

או שהרשויות החליטו שהן מחנכות לאפיקורסות

משמרות הצניעות היו פושטות על הבתים ומחרימות טלפונים סלולריים,

מחשבים ניידים, כל מה שאפשר לגשת איתו למרשתת.

גישה למרשתת נאסרה,

מותר להתחבר רק לרשת הפנימית של מדינת יהודה,

שנקראת רימון, שהיא לא מאובטחת

ספרים מודפסים ומחברות בכתב יד משמרות הצניעות לא מחרימים,

כי מי שקורא אותם רק הופך את עצמו להזוי ומנודה ומוזר נורא.

לא צריך להחרים את הספרים, מרבית העם מאמינים שספרי החול יש בהם טומאה.

עלונים בתיבות הדואר לא בודקים ולא מחרימים,

כי זה לא מפריע כל עוד זה לא בתפוצה רחבה אלא ברשימות דיוור.

כך נעניתי לקריאה,

דרושה מתנדבת למשימה הומניטרית מעבר לחומה

רצוי מישהי שיכולה להיראות כמו אחות יהודיה ולהישמע כמו אחות יהודיה

גילאי 25-45 עבר ללא דופי יתרון

תמיד היו דרושים מתנדבים להרבה מאוד משימות,

אבל המודעה הזאת משכה את תשומת לבי כי ביום טוב

אני באמת מסוגלת להיראות ו”לעבור” בתור אחות יהודיה,

כלומר, בתור אישה שומרת תורה ומצוות.

המשימה שקבלתי מעבר לחומה הייתה בסך הכל פשוטה:

להיכנס לשם, להוציא משם ילד בן שמונה,

ולשכנע את הרשויות שהוא הבן שלי, כלומר, יהודי על פי ההלכה.

הייתי אמורה למכור להם שטות ,

סיפור מעשייה על לילה סוער שביליתי עם פלסטיני שנגמר בילד, שגידלה סבתא מצד אבא.

כעת , כשאני מתחזקת וחוזרת בתשובה,

תודות להשם יתברך ולאחים ולאחיות היהודים שלי,

עלה על דעתי שלא יתכן שהבן שלי יגדל כגוי ושלא יהיה מי שיקרא עלי קדיש

בגלל המצב מעבר לחומה והערים שבוערות כל הזמן המשפחה של האבא החליטה להעביר אותו לחזקתי.

האוטובוס מירושלים שמעבר לחומה אל מעבר לחומה ממשיך ליסוע ואני מתפללת לאלוהים,

אם הוא קיים שכל הסיפור הזה יעבור בשלום, שיביאנו למחוז חפצינו בביטחון,

ויציל אותנו מפורענויות שמתרגשות עלינו בדרך, כמו זו במחסום

נוף ממזרח ירושלים. אילוסטרציה, במדינת הלכה

במדינת הלכה – לקריאת הפרק השני

Published by

One response to “במדינת הלכה”

  1. […] במדינת הלכהנ’ וט’ יתעמתו עםאייל גולןהחיים השבורים של נחמה תאנהלהגנתה של נחמה תאנהWeapons of mass destruction […]

Leave a Reply

%d bloggers like this: