Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


  • פריבילגיים

    פריבילגיים

    על יוקר המחייה – אוכל כתרופות אישיות. ביקורת על פייסבוק: קץ הדמוקרטיה או חופש


פריבילגיים

בעקבות הוויכוחים על פירות יער קפואים.
אני ממש חוששת לפרסם כאן את הקניות שלי שכוללות מוצרי מזון ש

אדם במעמדי בכלל לא אמור לחשוב עליהם.

אם אפרסם כאן מה אני אוכלת זה יזיק לתדמית שלי
מסתפקת במועט באוכל ממש לא נאמר עלי.

בשבילי קמח כוסמין זה מצרך צריכה בסיסי.
קמח לבן לא בריא בשבילי.
שוקולד מבחינתי חייב להיות עם מינימום 70% קקאו
על טופו קרמל מלוח בעבודת יד וויתרתי,
זאת כבר חזירות.
אבל יש המון המון דברים שקשה לוותר עליהם.
אוכל בשבילי זאת תרופה. תרופה אישית שלי.
לפעמים אוכל זאת המסיבה הקטנה שלי ביום.

נכון זה לא יעיל כלכלית ולא חכם, אני צריכה לאכול בהתאם לתקציב שלי,

בעיקר מג’דרה לפי מתכון של הסולידית.
אבל אני פשוט לא מסוגלת, זה עושה לי דיכאון.
אוכל זה יותר ממוצרי בסיס, זאת תרופה ונחמה.


אנשים כמו אלון מזרחי וערן בריל שיושבים ומבכים את הדמוקרטיה

שפיחסבוק כביכול הרגה

הם אנשים פריבילגיים

.
להזכירכם, אם מישהו אמור להתלונן על צנזורה והשתקה ברשתות החברתיות זאת אני,

כי תביעת השתקה בפיחסבוק עלתה לי בכל החיים שלי כמעט ובכל זאת, קצת פרופורציות.
תסתכלו מה קורה ברפובליקה האסלמית של איראן, בעזה.
אתם יודעים שפלסטינים ואיראנים נאבקים כדי להשמיע את הקול שלהם כאן בפייסבוק?
נכון גרוע ומסריח בפיחסבוק וכולנו שונאים אותו,

הרבה הרבה יותר גרוע למי שאין לי פייסבוק להתלונן בו

על “אובדן חופש הביטוי והדמוקרטיה בידי הגלובליסטים המרושעים”.

תודה לפייסבוק שהביאה אותי עד הלום ועזרה לי להפוך מסתם יצור מוזר לסוג של אושייה למביני דבר.

בנושא המזון כתב נתנאל אזולאי בחשבון הפייסבוק שלו

אני אהיה גס רוח ואלה שזה לא נוח להם מוזמנים לקפוץ לי

, אבל ראיתי את התמונה הזאת שהעלה אורי גרוס רצה ברשת כשהוא מספר שכל המוצרים האלה עלו לו 173 שח ולא חושב שיש מקום בעולם חוץ משוויץ שיש לאנשים כזאת עזות מצח לדפוק ככה כאלה מחירים מופרכים בסופר

אלוהים שבשמיים

אפילו בניו יורק אפשר לסחוט זול יותר מזה, בגרמניה (בדקתי) גג מגרד את ה60 ש״ח, שליש מחיר בסופר הכי יקר שיש

אבל בישראל כמו בישראל, מה שמדהים זה לא המחירים המופרכים,

אלא כמות התגובות שם של אנשים שחינכו אותם להעביר חיים שלמים עם המחשבה שפירות קפואים (קפואים יא ראבק!) או מוצרלה זה מותרות.

לא הייתה תגובה אחת שלא טענה שמדובר בסל מוצרים שכולו מותרות

(נוציא רגע את הסיגריות משם), ניסיתי להבין מה מותרות בפירות לא טריים שהקפיאו אותם

או בממרח חמאת בוטנים או בגבינה או בביצים ואז הגעתי למסקנה המתבקשת:

הישראלים מחונכים היטב לעבוד קשה, לקרוע את התחת ולהרוויח את שכרם בזעת אפם

ואף על פי כן לחשוב שמוצרים בסוף, מזון, זה בעצם מותרות ושצריך להתפשר,

כאילו ככל שעובדים יותר ככה איכות החיים המתבקשת

שאנשים רוצים לעמם צריכה לרדת, איפה עוד נראה דבר כזה

173 שח זה סכום מופרך וחזירי ולא הגיוני בעליל,

וכל עוד ימשיכו אנשים עם הבולשיט הזה של לסמן מוצרים בסיסיים כמותרות –

החברות האלה ימשיכו להתעשר על חשבונכם תמורת פירות יער מוקפאים בשקית שמוכרים כאן ב80 סנט בסופר

קניות לשבת, מוצרי יסוד

אצבעות כוסמין עם שומשום ושמן זית

Published by

Leave a Reply

%d bloggers like this: