Leafy sees

יסמין

בת עשרים ושמונה, היא אם לשלושה ילדים שהמזל בחיים לא שפר עליה.

 נשואה, למוחמד, בן שלושים וארבע.

הם היו אמורים להיות זוג עם שתי משכורות , מסודר.

לא עשירים, אבל גם לא לחיות במחסור.

אלא שהדברים האלה הם תוכניות שיש לרוב האנשים.

החיים תכננו אחרת בשביל יסמין. נולד עלי, שהוא לא היה ילד בריא.

 גילתה שלגדל על עלי ולשמור עליו, עם מחלת לב, זה לא פשוט.

זה מגביל אותה, כי עלי זקוק להשגחה צמודה, רוב שעות היום.

אבל מוחמד היה עדיין מסוגל לצאת לעבוד.

נולדו עוד שני ילדים. נולדו ראגדה וכארים.

שניהם ילדים בריאים, תודה לאל.

אבל הצרות והמזל הרע המשיכו לנחות עליה.

מוחמד חלה, ואיבד כושר עבודה.

הם גרים במקום שבו מקורות התעסוקה מאוד מעטים.

האבטלה גבוהה מאוד ופרנסה אין.

כאשר אני משוחחת עם יסמין,

אני מבינה שמדובר באישה די נורמטיבית.

לא מישהי שהחיים הכינו אותה למצב של מחסור ועוני קיצוני. אין החלטות שהיא יכלה לקבל אחרת.

היא לא הימרה, לא השתמשה בסמים, לא בילתה במועדונים

, או שום התנהגות אחרת שנחשבת סוטה מן הנורמה עבור אישה מוסלמית בעלת מעמדה.

לא הייתה אמורה להיות בצד של מבקשת צדקה, אלא בצד של נותנת  צדקה.

הייתה להעלות תמונות באינסטגרם של החיים

, די נורמטיביים שהיא חייה.

אני לא רגילה לפגוש כפעילה אנשים כמוה .

שצריכים לשלוח ילדים לבית ספר

ולא התכוננו לתרחיש אימה כזה, שאין עם מה לשלוח את הילדים לבית הספר,

מה שכל הורה רגיל לעשות.

יסמין לא דמיינה צירוף כזה רע של נסיבות,

אבל באמת שיסמין לא עשתה כלום כדי להגיע למצב הזה.

היא נענשת בגלל נסיבות פוליטיות שהן מעשה ידינו.

המעט שאפשר לעשות, הוא לפתוח את הלב קצת לטובת יסמין,

שבאמת התרשמתי, שנעשה לה עוול על לא עוול בכפה.

Jasmin

Jasmin is twenty-eight years old,

a mother of three children whose luck in life has never been better for her.

She is married to Muhammad, thirty-four years old.

They were supposed to be a couple with two salaries,

a settled Muslim couple

with children.

They are not rich couples, but not poor couples either, Middle class.

Most people have such plans for life.

Life is planned differently for Yasmin

. Ali was born, but he was not a healthy child.

Yasmin discovered that raising Ali and taking care of him,

with heart disease, is not easy.

This limits her because Ali needs close supervision, most of the day

. But Muhammad was still able to go out to work

and put bread on the table. He was still able to provide

Two more children were born.

Ragda and Karim were born. Both are healthy children, thank God.

But trouble and bad luck continued to befall Yasmin.

Muhammad fell ill and lost his ability to work.

They live in a place where there are very few sources of employment.

The unemployment rate is very high and there is no livelihood.

When I talk to Yasmin, I understand that this is a “normative” woman,

Not someone whose life has prepared her

for a state of extreme deprivation and poverty.

There are no decisions she could have made otherwise.

Nothing in her story implies that

Jasmin was irresponsible or careless with the choices

that she made in her life,

she did not gamble,

did not use drugs, did not spend time in clubs,

or engaged in any type of other behavior

that is considered deviant from the norm

for a Muslim woman of her status.

Jasmin was supposed to be on the side of a charity seeker

but she ended up on the side of a charity recipient.

She was supposed to upload pictures on Instagram of the life

, quite normative that she lived.

This young woman

is being punished

because of political circumstances

that are beyond her control

As an activist,

I’m not used to meeting people like Jasmin.

People who have to send children to school

and who did not prepare for such a horror scenario,

that there is nothing

to send the children to school with,

which every parent is used to doing.

She couldn’t  imagine

such a bad combination of circumstances

not having done  anything to get herself  caught

in such a  dire situation,

being punished because

of geo-political circumstances

that is beyond her

and beyond any of our control,

and these circumstances are not her fault.

Please,  I am asking you,

that  with your help and generosity,

we can help make it right for Jasmin,

and her children

who truly deserves your kindness.

(Me and my friends can vouch for her).

Her children must go to school and are crying.

We must hear her plight,

and ask that you open your heart for charity.

Even a small sum of money

would make a difference for her and her family.

Every little help.