Palestinian news agencies report 10/05 part 2

דיווחי סוכנויות הידיעות הפל

Palestinian news agencies report -Live blog – לייב בלוג 10.05.2022

Palestinian news agency Al Makedasy aalm סוכנות הידיעות הפלסטינית אל מקדסי אעלם 10.05.2022
Palestinian news agency Al-Makedasy Aalam

The occupation forces demolished a residential building for the Rajabi family in Silwan, Jerusalem

כוחות הכיבוש הרסו בניין מגורים למשפחת רג’בי בעיירה סילוואן בירושלים.

قوات الاحتلال تهدم بناية سكنية لعائلة الرجبي في بلدة سلوان بالقدس

מאת חגית עופרן, פורסם במקור בפייסבוק, 19.05.2022

לפני המון זמן, עשרה ימים

, העירייה שלי

הרסה את הבית הזה בסילוואן”.

זה היה בניין מגורים של משפחת רג’בי:

ארבעה אחים, נשותיהם, ילדיהם והוריהם. חמש דירות. 35

נפשות.

בבניין גם פעל במשך שנים

סניף של קופת חולים כללית.

אני כותבת קצת ממה ששמעתי מהם על מה עובר עליהם:

המשפחה, שעדיין די בהלם,

מתגוררת (או שוהה) במעין אוהל

שהקימו לה שכנים וחברים סמוך לחורבות הבניין.

היה להם גם מבנה קטן,

שלא היה חלק מצו ההריסה

ולא אמור היה להיהרס,

אבל הוא נפגע באופן די רציני בהריסה,

ובו המשפחה מתכוונת לגור בינתיים.

הם מנקים, מסדרים, מתקנים, מקווים להסתדר.

בינתיים, אם הם צריכים לשירותים,

או מחפשים מגבת,

קשה מאוד עם הצפיפות והבלגן.

אחד מהבנים היה עובד בסופרמרקט במערב העיר.

הוא לא הלך לעבודה בשבוע שבו הבית נהרס.

הוא היה צריך לדאוג לילדים, למצוא סידורים לכל דבר.

אז הבוס פיטר אותו.

גם פרנסה עכשיו אין.

דרך אגב,

הפרנסה של הסבא והסבתא, שהחזיקו את כל המשפחה,

היתה מדמי השכירות ששילמה להם קופת החולים בבניין.

גם זה הלך.

לבנות בית לא חוקי זה עסק יקר

(וראו בהמשך קצת על ה”לא חוקי” הזה).

ברגע שבניתם משהו לא חוקי, מגיע צו הריסה.

צריך לקחת עו”ד, זה עולה כמה אלפי שקלים.

כדי לנסות להציל את הבית

צריך מהנדס/ת שיכינו תכנית לבקש היתר

. זה עסק שעולה 80-100 אלף ₪

(יצא לי כמה פעמים לנסות לעזור בזה, לא הצלחתי.

יש ארגונים שמסייעים עם ייצוג משפטי

, אבל אין מי שמממן הוצאות של מהנדס ומודד).

אחרי שמגיעים לבית המשפט

, בדרך כלל התוצאה היא צו הריסה סופי

וקנס של עשרות או מאות אלפי שקלים,

תלוי בהיקף הבנייה.

את הקנס בטוח יגבו,

ואם לא תשלמו – תהיה הוצאה לפועל

. על צו ההריסה עצמו עוד אפשר להתפלל

– יש אלפי צווי הריסה במזרח ירושלים, א

ולי הצו שלכם יהיה בתחתית הערימה ולא יגיעו להרוס?

בני משפחת רג’בי מספרים

שהם נאלצו לשלם קנסות

בסך כרבע מיליון שקלים על הבית שלהם.

זה נשמע לי סכום אמיתי.

לפני כשנה וחצי הרסו בית

של קרוב משפחה שלהם בסילוואן (בבוסתן)

. אחרי שהעירייה הרסה,

הוא קיבל ממנה דרישת תשלום בסך 90,000 ₪

על הוצאות ההריסה.

כן, ככה זה.

אם קיבלת צו הריסה והעירייה באה לממש אותו,

את/ה תצטרך לשלם את הוצאות ההריסה. ב

מקרה של משפחת רג’בי,

עם בית הרבה יותר גדול –

עלות ההריסה עלולה להגיע לכיוון של 300,000 ש”ח.

נמשיך?

ההריסות.

כרגע הבית הפך לערימת פסולת.

המשפחה מחוייבת לפנות את ההריסות,

אם לא –

יגיעו קנסות מהעירייה על אי פינוי פסולת.

הם הביאו איזה קבלן שהעריך

שלפנות את כל ההריסות יעלה להם

משהו כמו 180,000 ש”ח.

אז יש לנו משפחה,

שמלכתחילה היא לא מעשירי העיר

(כ-75% מהמשפחות הפלסטיניות במזרח ירושלים

חיות מתחת לקו העוני,

כ-86% מהילדים מתחת לקו העוני,

ובפער גדול מתחת לקו).

אין לה איפה לגור מלבד

פיסת קרקע בבעלות המשפחה, שעליה

, לפי העירייה אסור לבנות.

האלטרנטיבות?

לחיות בצפיפות עם ההורים

(במזרח ירושלים הצפיפות היא כפול מהממוצע הארצי);

לחפש דירה מחוץ לירושלים

(אבל אז לאבד את המעמד כתושבי קבע)

; או לבנות באופן לא חוקי.

כי בכל זאת, ארבעת הילדים כבר מתחתנים,

ויש נכדים ואי אפשר להמשיך לגור 35 נפשות בדירה אחת.

אז בונים לא חוקי

. התוצאה?

מאבדים ביום אחד, את קורת הגג, את הפרנסה,

וההוצאות על כל העסק הזה מתחילות להתקרב למיליון שקלים.

ולפני שאנחנו מצקצקים ואומרים:

‘אז שלא יבנו לא חוקי’,

כדאי להכיר קצת

מה זה “לא חוקי” במזרח ירושלים.

בערך חצי מהבתים במזרח ירושלים נחשבים לא חוקיים.

היקף כזה עצום הוא מחדל

בראש ובראשונה של

הרשויות שאחראיות על התכנון.

המדיניות שלנו, של מדינת ישראל, של עיריית ירושלים,

היא לא לתכנן למגורים לפלסטינים בירושלים.

(אפילו עכשיו,

כשהממשלה החליטה להשקיע למעלה מ-2 מיליארד ₪ ב

פיתוח מזרח ירושלים –

אין שם אפילו שקל אחד ש

מיועד לתכנון למגורים,

יש שם כסף לכבישים, לתעסוקה, לחינוך אבל לא למגורים).

מאז 1967, ממשלת ישראל יזמה ותכננה לפחות 57,000

יחידות דיור במזרח ירושלים עבור ישראלים

(בגילה, רמות, פסגת זאב וכו’)

הקמנו לישראלים 12 שכונות חדשות

במזרח העיר (ועוד כמה במערבה).

כמה המדינה תכננה ויזמה לפלסטינים? 600.

(לא, לא נפל אפס, שש מאות יח”ד, מתישהו בשנות ה-70 בבית חנינא). וזהו.

את כל שאר הבתים נאלצו פלסטינים לתכנן בעצמם,

על פיסות הקרקע שברשותם.

אבל מה? מתוך 70,000 דונם שסיפחנו ב-

1967 ל”ירושלים המאוחדת”,

שליש הפקענו כדי להקים שכונות ישראליות;

שליש הגדרנו כ”שטח ירוק”,

והשליש האחרון,

איפה שכבר היו שכונות מגורים – הגדרנו למגורים

. 55 שנה, וכמעט אין תכניות למגורים על שטחים חדשים.

לא תכננו אפילו שכונה חדשה אחת לפלסטינים.

אני לא מבינה מה אנחנו חושבים לעצמנו.

שאם לא נאפשר תכנון לפלסטינים, אז הם לא יגורו?

מה אנחנו רוצים,

להרוס להם את כל הבתים כדי שהם ייעלמו?

הרי ההריסות האלה, של 100 או 200 בתים בשנה,

לא משנות כלום:

הן לא הופכות את מזרח ירושלים למקום יותר מתוכנן ומסודר;

הן לא מונעות את הבניה הבלתי חוקית;

והן גם לא “מעלימות” מפה את הפלסטינים

(הן כן מגבירות את העוני

ואת השנאה ואת המתח ואת שמה הרע של ישראל).

Al Makedasy media Palestinian news agency report about the demolition of al rajbi family home at silwan village east Jerusalem al quds 10/05/2022
Al Makedasy Aa’lam Palestinian news agency

אז הגיע הזמן

שבמקום להשקיע מיליונים בהריסות,

נתחיל להשקיע בתכנון.

נתכנן את השכונות הקיימות, והרחבה לשכונות האלה,

ונעשה מקום לגור ולחיות.

ותראו שכשיהיה תכנון, א.נשים גם ייבנו לפי התכנון,

יקבלו היתרי בניה

, אפשר יהיה לדאוג לקצת יותר סדר,

וקצת יותר שירותים ושטחים ציבוריים, ו

תשתיות וכבישים.

כולנו נרוויח מזה.

Al-Qastal news report of the Rajbi family home demolition

משרד החוץ הפלסטיני:

ההריסה על ידי רשויות הכיבוש

של בניין משפחת אל-רג’בי בירושלים

# היא פשע מלחמה ופשע נגד האנושות.


Al Qastal palestinian news agency Yara Al Rajbi 10/05/2022 silwan village East Jerusalem al quds
Al Qastal Palestinian news agency

Today, the occupation demolished her house in Silwan,

the child Yara Al-Rajbi: “

Do you think that if they demolish our home, we will be afraid?!”

היום הרס הכיבוש את ביתה בסילוואן,

הילדה יארה אלרג’בי:

“אתה חושב שאם יעזבו את הבית שלנו, נפחד?!”

The demolition of Al Rajbi family home

Al-Qastal news agency 10/05/2022 Rajbi home demolition in Silwan, East Jerusalem

Silwan village, East Jerusal Al Quds 10.05.2022

Palestinian news agency on telegram report about the demoliton of al rajbi family home at Silwan village east Jerusalem al quds 10/05/2022
صاحب بناية عائلة الرجبي في بلدة سلوان، يصعد فوق سطحها أثناء هدمها ويجبر الجرافات على التوقف مؤقتا.

The occupation demolished his house in Silwan..

What does Fares Al-Rajbi ask of the Jerusalemites?

הכיבוש הרס את ביתו בסילוואן..

מה פארס אלרג’בי מבקש מהירושלמים?

Al Qastal Paestinian news agency report about the demolition of Al Rajbi family home at Silwan village East Jerusalem 10/05/2022
palestinian news agency Al-Qastal 10/05/2022

“כוח מיוחד של צבא הכיבוש עוצר את הצעיר יוסף קאסם מאזור ההר הצפוני בעיר שכם”.

Local sources: “A special force of the occupation army arrests the young man,

Youssef Qassem, from the northern mountain area in the city of Nablus.”

Palestinians news agency: source 
Youssef Qassem arrested today
Yousef Qassem of Nablus יוסף קאסם נעצר היום arrested today

The mother of the Raed Rayan

, who has been on hunger strike

for the 34th day,

Jerusalemite prisoner ‘s mother

talks about her son’s health condition

in the occupation prisons

source Palestinian news agency 10/05/2022
شاهد | والدة الأســ ــير المقدسي رائد ريان المضرب عن الطعام لليوم الـــ 34 تتحدث عن وضع ابنها الصحي في سجون الاحتلال אמו של האסיר שובת רעב ראיד ריאן

مصادر محلية: “حراس مركز تجاري بمدينة القدس المحتلة يعتدون على فتى مقدس (14عاما).”

فلسطين #القدس

מקורות מקומיים: “שומרי מרכז קניות בעיר הכבושה ירושלים תוקפים נער (בן 14)”.

a 14 years old jerusalemite boy injured by israeli security guards according to Palestinian sources report

“התנגשויות פרצו בין צעירים לכוחות הכיבוש בכפר נעלין, ממערב לרמאללה”.

Press “Clashes erupt

between youths and the occupation forces

in Ni’lin village, west of Ramallah.”

west bank

סיקור עיתונאי: “כוחות הכיבוש עוצרים שני צעירים פלסטינים לאחר שהסתערו על בית ישן בעיירה אל-תור, מזרחית ל#ירושלים”.

Press coverage: “The occupation forces arrest two Palestinian youths after storming an old house in the town of Al-Tur, east of #Jerusalem.”

Jerusalem A-Tor (olive mountain neighborhood)


Athal Al Azzeh Palestinian minor released from israeli prison

after being incarcerated for two weeks

ביום שלישי ישראל הרסה בית בסילואן

– 5 משפחות גרו שם.


A
viv Tatarsky מאת אביב טטרסקי

פורסם במקור בפייסבוק 16.05.2022· 

הכרתי קרוב משפחה שלהן והגעתי לעמוד לצידו.

עשרות רבות של אנשים

עמדו שם צופים בשקט בדחפורים נוגסים בבניין הגדול.

וגם עשרות רבות של חיילי משמר הגבול.

אישה – מן הסתם הדירה שלה היתה בבניין –

התעלפה לפתע.

האנשים עמדו שקטים,

הזעם ככל שבעבע בפנים

לא יצא החוצה.

החיילים לעומת זאת רצו להרביץ.

הסתכלתי בחוסר אמון

בהתגרויות הכוחניות שלהם,

בהצקות ובהשפלות שנועדו לגרור

תגובה של מישהו

שתתן להם תירוץ להתנפל ולכסח.

בכל פעם

שהם הצליחו

להלהיט קצת את הרוחות

התערב אחד המבוגרים הפלסטינים,

מרגיע ומושך אחורה צעיר או שניים

שהתחילו לכעוס

אחרי

שחיילים דחפו אותם בלי סיבה.

והחיילים בשלהם

ממשיכים להציק ולדחוף ולהפריע.

זה היה בלתי נתפס.

אמרתי לעצמי

שלא יכול להיות שהם עד כדי ערלי לב.

אנשים עומדים

ומסתכלים בבית שלהם שנחרב,

מי ירצה להציק להם?

הסתכלתי על החיילים הצעירים

וחיפשתי קצין שאפשר יהיה לפנות אליו

ואולי יהיה פחות חמום מוח מחיילים צעירים.

ואז ראיתי

שהקצין

הוא זה שמוביל את ההתנכלויות.

אחרי חצי שעה

הם פשוט תקפו את כולנו באלות.

הרוע הזה – לא רק האלימות

אלא במיוחד

האדישות המוחלטת לאסונם של אנשים

– זעזע אותי.

משפט אחד לא יכול להיות מספיק,

צריך לכתוב כאן אלף פעמים –

איך אפשר להיות רע כל כך

אל מי שזה עתה נפל עליהם אסון?

גם אני חטפתי שתי חבטות אלה בירך

לפני שהספקתי לברוח.

בקטנה.

למחרת בבוקר

הכתבת שירין אבו עאקלה נורת למוות

ומדינת ישראל

התגייסה למסע הכחשות וטינופים.

כמה שעות אחר כך

מדינת ישראל הרסה בולאג’ה

בית של חברים שלי.

במקרה הייתי בכפר וכך גם את ההריסה הזו

ראיתי מתחילתה ועד סופה

לצידם של נשים וגברים

וילדים

שמדינת ישראל

בוחרת מרצונה החופשי

להרוס את חייהם.

בימים הללו התרחשו

עוד כמה מעשי תועבה

– מתקיפת המפגינים

שנסעו

למסאפר יאטא

ועד להשתוללות המשטרה

בהלוויה של שירין

(ערלות לב אמרנו)

. חבר סיפר לי

שמישהו ששנינו מכירים

נחקר בעינויים קשים בזמן המעצר שלו

(לא פצצה מתקתקת,

אפילו לא קפצון. תודה ששאלתם).

שטף הדם בירך שלי –

מתנת אותן מכות אלה –

לווה בכאב

בכל פעם שמשהו התחכך באזור

. זה לא היה כאב נורא מדי,

פשוט תזכורת תכופה

שהשתלבה היטב עם העצב העמוק שחשתי.

הייתי כותב

שכאב הלב

קיבל ביטוי פיזי דרך הכאב בירך.

אבל גם כאב הלב הוא בעצם פיזי.

אולי הערך של הכאב בירך

היה שברור שאין מה לעשות

ככה זה כשמקבלים מכה

והיה קל יותר להתייחס

כך גם אל כאב הלב.

כך או כך,

לאורך השנים למדתי שאני לא צריך לפחד מכאבי הלב הללו.

שמצד אחד הכאב

הוא רגש שחשוב שארגיש ואתן לו מקום.

ומצד שני זה לא הולך להרוג אותי

, ולא משתק אותי.

אני לא צריך להגיב לעצבות הזו

ולא להשתגע ממנה

ולא לגרש אותה.

רק להרגיש אותה

. כמו שהכאב בירך

לא מונע ממני להתהלך ברחוב,

גם כאב הלב

לא מונע ממני

להתנהל ביומיום, לפגוש א/נשים

…. הוא פשוט עוד דבר מהדברים.

למען הדיוק, זה לא היה רק עצב.

רמת התיעוב גם עלתה.

כי בכל זאת,

התרחשו כאן

אירועים מתועבים

לפני כמה לילות קרה משהו נוסף.

פעם-פעמיים בשבוע

אני מתעורר באמצע הלילה,

לא מצליח לחזור להירדם

ולכן יוצא מהמיטה.

בהתחלה זה היה מתסכל אותי

אבל עם הזמן למדתי

להנות מהזמן הזה עם עצמי בלילה.

אז לפני כמה לילות התעוררתי.

זה היה אחרי שביקרתי שוב

את החברים שלי בולאג’ה

למחרת הריסת הבית שבנו עבור נכדם שהתחתן.

ציינתי לעצמי איך הם ממשיכים כרגיל

. אני מכיר אותם מספיק מקרוב

בשביל לדעת שעצב וייאוש עמוק לא זרים להם.

אבל בביקור הזה המשפחה היתה נינוחה. י

שבתי עם הסבא ופטפטנו.

קרובי משפחה הגיעו לבקר – הנשים התגודדו אלו עם אלו,

ילדים קטנים היו לבושים טיפ טופ

ושיחקו בלי לדעת כלום על אסונות (הם ילדים באמת קטנים).

וידעתי שוב

שתמיד יש לי אפשרות בחירה

איך להסתכל על העולם.

שהאלימות והרשע הם לא כל מה שיש.

אז בבית בלילה התעוררתי והלכתי לסלון. ובמדיטציה

מצד אחד היתה המכה בירך

(איזה שטף דם צבעוני יפה נהיה לי שם)

והכאב בלב

אבל מסביב היה היופי של לפנות בוקר

וקצת קרירות וקצת ציוצי ציפורים.

והרגשתי את היופי הזה.

ומתוך ההנאה מהיופי גם באה אהבה.

ויכולתי לשבת שם ולאהוב.

להרגיש את היופי של העולם ולאהוב.

היופי היה שם ביחד עם כל האלימות והסבל

וכן, עם כל הרוע.

בדקתי לרגע וראיתי

שאני יכול להפנות את האהבה

שאני חש

גם לחיילים

וגם לקובעי המדיניות

ולמי שמשתמשים בכוחם לרעה

. הספיק לי לדעת

שאני יכול לעשות את זה,

להפנות את האהבה גם אליהם –

ואז החלטתי שלא.

אין לי צורך בצעד הנוסף הזה.

לא התכווצתי מול הרעיון (המוזר?)

להיות עם אהבה כלפיהם

אלא פשוט החלטתי

שזה לא משהו

שאני צריך לעשות עכשיו

. המשכתי לשבת והרגש הנעים הזה

שקרן מתוכי,

שעזרתי לו לקרון,

אפף אותי וריפא אותי.

איזה מזל יש לי

שהאיכויות הללו נגישות לי.

אני מאמין

שהן יכולות להיות נגישות

לעוד אקטיביסטים.

אני חושב שהטקסט

הזה עלול להיות מופרך בעיני כמה אנשים –

אם כן, תהיו סלחניים בבקשה

. אני מקווה שלאחרים הוא יהיה מועיל. בשבילי הוא חשוב.

Leave a Reply