fbpx

Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


  • המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן

    המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן

    המשוגעת מעליית הגג- הגיבורה של הגל החמישי בפמיניזם השיח סביב פגיעה מינית אינו סובל ומכיל מורכבות. בוויקטימולוגיה- יש קורבן טוב וקורבן רע. קורבן אשם וקורבן חף מפשע. נשים רעות, פרוצות ומופקרות ונשים חסודות ותמימות. ברטה המשוגעת הבנייתה של דמות המשוגעת מעליית הגג כלומר, ברטה, ה”משוגעת” המקורית היא הדמות בספרה של שארלוט ברונטה אשר מגלמת את […]


המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן

המשוגעת מעליית הגג-

הגיבורה של הגל החמישי בפמיניזם

השיח סביב פגיעה מינית

אינו סובל ומכיל מורכבות.

בוויקטימולוגיה-

יש קורבן טוב וקורבן רע.

קורבן אשם וקורבן חף מפשע.

נשים רעות, פרוצות ומופקרות

ונשים חסודות ותמימות.


ברטה המשוגעת

הבנייתה של דמות המשוגעת מעליית הגג כלומר,

ברטה, ה”משוגעת” המקורית היא הדמות

בספרה של שארלוט ברונטה אשר מגלמת את ההדרה

מן המרחב הציבורי של האישה ה”בעייתית”/ ה”לא בסדר”

זו שאינה מתבטאת באופן קוהרנטי אלא ממלמלת או נוהמת

שצריך להחביא מעיני כל כי היא בושה למשפחה –

בספר “ג’יין אייר “של

שרלוט ברונטה ברטה

נכלאת בעליית הגג

על מנת שג’יין החוקית והלגיטימית

תוכל לתפוס את מקומה

בקומת המגורים.

התהליך הזה דומה לתהליך

שבו הבנתה עמותת “כולן

” את השיח סביב פגיעה מינית.

אני ונשים אחרות

תוייגנו בתור משוגעות

ונשלחנו לעליית הגג,

בזמן שנשות הצוות של כולן

שאפו לכבוש את

הספירה הציבורית .

עמותת “כולן”

הדירה עובדות מין,

טרנסיות ומתמודדות נפש

. כולנו תוייגנו כקורבנות רעים,

קורבנות אשמים

שאסור ולא כדאי לתמוך בהן.

התופעה של תיוג והדרה היא מקומית וגם גלובלית

תיוג והדרה של נשים בעלות מוגבלות או

שאינן נורמטיביות מסיבות אחרות,

של נשים מוחלשות באופן כללי

היא תופעה חברתית שמתרחשת במקומות שונים

ברחבי העולם והגיעה גם לארץ.

תיוג והדרה נעשים על בסיס ערך חברתי.

הערך החברתי של נשים נקבע

לא רק על פי המגדר שלהן

אלא גם על פי מאפיינים אחרים.

הפמיניזם הניאו ליברלי מעודד היווצרות של

היררכיה שבה הנשים ממיצב חברתי כלכלי גבוה

משמשות בתור הקול של חסרות הקול, המוחלשות.

אשר נדרשות לשתוק ולתת לנשים הלבנות לייצג אותן ולדבר בשמן.

המשוגעת מעליית הגג

מורשת של היבדלות

תהליך של היבדלות מנשים מוחלשות

של הדרה ודחיקה לשוליים במקום הכלה

ויצירת היררכיה מעמדית בין נשים

כמו גם

שימוש בפרקטיקות אייבליסטיות

של תיוג נובע מכך

שנשים בעלות מוגבלות

נתפסות קודם כל כמוגבלות.

כלומר, מוגבלות לפני שהן נשים,

הזהות שלהן

כנכות קודמת לזהות המגדרית שלהן,

(הנכות הופכת לזהות המאסטר)

הן נשים פגומות ואולי אפילו

לא נשים בכלל ,

כך או כך ,

הפמיניזם הניאו-ליברלי נוקט כלפיהם

במדיניות אשר

מודדת אותן לפי ערכן

ולמרבה הצער הערך

של מוגבלות בשיח הפמיניסטי

של הגל הרביעי הוא ערך נמוך

(עמדה אייבליסטית (יכולתנית

כלפי נשים בעלות מוגבלות

ובפרט כלפי

נשים בעלות מוגבלות נפשית

אינה מייחדת

את פעילותה

של “ עמותת כולן

כארגון דווקא אלא את

ארגוני

הפמיניזם הניאו-ליברלי ,באופן כללי.

הגילום משמעו שעמותת כולן

נדמית לארגונים פמיניסטיים אחרים

בני זמנינו מארצות אחרות

שפועלות בפלטפורמות

של מדיה חברתית.

עמותת “כולן ”

מאמצת פרקטיקות

של ארגונים פמיניסטיים אחרים

שהם בתורם ,

מגלמים את

השילוב בין אידאולוגיה

לניאו -ליברליזם.

ארגונים פמיניסטיים גלובליים

אחרים “נופלים”

בגישה אייבליסטית

המדירה נשים בעלות מוגבלויות

מן השיח הפמיניסטי

בגלל שהסטיגמה אשר

גוזרת עליהן

פיחות בערך החברתי.

המשמעות של פמיניזם

ברשתות החברתיות המקוונות

הוא

שהנראות הפכה

להיות חשובה

יותר מהתוכן

והאינטראקציות בין אנשים

הם שוק שבו סוחרים

בלייקים ושיתופים,

צורות של הון חברתי מקוון

הווצרות הון טראומה

סיפורי החיים של הנשים הפמיניסטיות

הפכו לדרך להרוויח לייקים וחשיפה –

, סיפורי חיים פמיניסטיים

הופכים להון חברתי

שזו המשמעות של הסחרה,

בדיעבד אפשר לתרגם

לייקים וחשיפה גם לכסף ממש

השיח שעוסק בטראומה עובר

הסחרה – קומודיפיקציה.

הטראומה הופכת להיות צורה של הון

כאשר היא מועברת במילים וסרטוני וידאו

ככל שהטראומה

ומביאה לחשיפה, לייקים ושיתופים ,

כך

ערך השוק של הטראומה גבוה יותר

הגל החמישי של הפמיניזם

יתאפיין לעניות דעתי-

במאבק איתנים בין

הפמיניזם הניאו ליברלי

שמייצגות

נשות עמותת כולן

לבין

( intersectional feminism )

הפמיניזם מצטלב

המכיל

כלפי טרנסיות

ועובדות מין,

כלפי מתמודדות הנפש,

וכלפי כל הנשים הלא-לבנות

כי נהיה צפוף בעליית הגג

מקורות לקריאה נוספת

קולוניאליות והמצב הפוסט-קולוניאלי

שאלת האחר, הבדל אפליה והשיח הקולוניאלי

בעריכת יהודה שנהב באתר כותר

תחלואה פסיכיאטרית של נשים בדיור הציבורי פערי טיפול,

מאמר בעברית לקריאה חינם ולהורדה ארגו עוני מחמיר בעיות נפשיות 2016

An Analysis of Sandra M. Gilbert and Susan Gubar’s The Madwoman in the Attic
The Woman Writer and the Nineteenth-Century Literary Imagination
By Rebecca Pohl
Copyright Year 2018
מלחמות ההצטלבות- אתר
VOx There may not be a word in American conservatism more hated now than “intersectionality.
” On the right, intersectionality is seen as “the new caste system” placing nonwhite, non-heterosexual people on top.
האם המשוגעת מעליית הגג ברטה באמת הייתה משוגעת?

Dabrowski, V. (2021). ‘Neoliberal feminism’: Legitimising the gendered moral project of austerity. The Sociological Review, 69(1), 90–106. https://doi.org/10.1177/0038026120938289

The Madwoman In The Attic: How “Mad” Was Bertha Mason In Jane Eyre?
הגל הרביעי של הפמיניזם

הסחרה
הסחרה commodification
סוגי אייבליזם
סוגי אייבליזם

Published by

2 responses to “המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן”

  1. […] תופעה שיחודית דווקא לפעילות של עמותת כולן […]

  2. […] יחסי הציבור של “פעילות פמיניסטיות” מטעם עצמן מגעילות […]

Leave a Reply

%d bloggers like this: