Leafy sees

Acosta, D. R. The Right to Oxygen: a Universal Right. Theologizing an Experience of COVID-19 from a Latinx Point of View. Academia Letters. https://doi.org/10.20935/AL1540

תקציר המכתב למערכת

קישור לקריאת המאמר כאן:

דמפסי רוזאלס אקוסטה כותבת

את הדברים האלה מהתנסות אישית

כחולת קורונה וכאישה העוסקת בתיאולוגיה.

כחולת קורונה סבלה

אקוסטה מאי ספיקת חמצן ובמצב כזה היא שוחררה לביתה

כאשר היא נאלצת לשלם עבור רכישת חמצן

באופן פרטי דרך חברת הביטוח הרפואי

. בסופו של דבר אקוסטה שלמה 319 דולאר- קרוב לאלף שקלים עבור חמצן.

כמובן שעולה השאלה

מה היה קורה אם לא היה לה את הכסף הזה-

האם הייתה נידונה למוות בחנק?

קרוב לשלושים

מיליון בני אדם בארצות הברית

אינם מכוסים תחת ביטוח בריאות נכון ל11.12.2021 –

והמספר הזה אינו

כולל את המהגרים נטולי האשרות וחסרי התעודות.

האם כל האנשים האלה

נידונו חס וחלילה למוות בחנק

משום שאינם יכולים לשלם עבור אוויר לנשימה?

.נכון לשנת 2019 ל22%

מהאוכלוסיה הלאטינית וההיספנית

בארצות הברית לא היה ביטוח בריאות

– פי 2.5 מהלבנים.

אוויר לנשימה אמור להיות מתנת אל שניתנת לכל בני האדם שווה בשווה,

זכות אדם אוניברסלית-

כפי שמתואר בספר בראשית איך

.אלוהים ברא את האדם ונפח נשימה באפו.

שאלת אי-שיוויון בנגישות למשאב כה בסיסי

כמו חמצן אשר אמור להתחלק שווה בשווה כל האנשים

היא סוגייה בעלת חשיבות דתית-תיאולוגית טוענת אקוסטה.

אוויר לנשימה אינו זכות יתר ואינו פריביליגיה שנועדה לעשירים בלבד.

לא יתכן שרמת ההכנסה של האדם תקבע

האם הוא זכאי לחיים או לא-

כי האדם נברא בצלם ויש ערך לחיי אדם שהוא מעבר למבחן ההכנסות.