התנדבויות

זאת תקופה אישית לא פשוטה בשבילי

כי החוזה שלי מסתיים במקום העבודה

עוד כמה ימים והמשרה שלי הייתה זמנית מלכתחילה

. אני מחפשת עבודות, אבל יש מגבלות.

המשפחה שלי לא מוכנה שאעבוד בעבודות מסויימות,

במיוחד לא בעבודות “התנדבותיות”.

כועסים עלי כי יוצא שאני עובדת בחינם הרבה שעות

ואחר כך מלווה כסף ממשפחה וחברים.

אם הייתי נזירה סגפנית שכולה רוחניות

הייתי יכולה להרשות לעצמי לעבוד בעבודות שנחשבות לעבודות קודש- אני רחוקה מלהיות כזאת.

לא משנה כמה רוחנית אני, לצד כל זה אני גם בזבזנית ויש לי הרבה צרכים.

והעבודות החברתיות פשוט לא מאפשרות לי לממן את הצרכים האלה. אם אעבוד במשרות האלה אני אהיה נזקקת בעצמי ואני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להיות עובדת סוציאלית, נניח.

לא יכולה לחיות ממשכורת של מורה ,

גם כל השאיפות והאיחולים הטובים שאני כותבת ורוצה כאן- אם אין כסף זה לא עומד במבחן המציאות.

ואני חס וחלילה לא מאשימה את המשפחה שלי בנושא הזה.

כי הם אלה שנושאים בנטל

כאשר אני לא מרוויחה מספיק

ואני לא יכולה לעשות את הפעילות החברתית שלי

על חשבון אנשים אחרים- פשוט לא.

המשך מחשבות לשעת לילה מאוחרת- “

על ההתנדבויות”

זה נכון שכסף לא יוצא לי מהפעילות ההתנדבותית שלי.

אבל הפעילות שלי מאוד מתגמלת אותי

. בהקשר של הפעילות החברתית –

אני צוברת מוניטין ומעמד שאין לי דרך אחרת לרכוש.

אני מקבלת משוב על הפעילות ההתנדבותית,

שאני מביאה תועלת

, ואני חשובה ואני עוזרת.

אני מקבלת הרבה מחמאות ושבחים ותודה וזה מעצים אותי.

לפעמים אני אפילו מרגישה תחושה של חשיבות עצמית.

זה לא אלטרואיזם טהור-

זאת #העצמה_הדדית

Leave a Reply