אתמול ישבתי עם לאה המדריכה
והעברנו ביננו חוויות וזכרונות מהעבודה ב
הדרכה שיקומית.
מהניסיונות עם אנשים שהצליח והניסיונות שהצליח פחות.
אני לא יכולה ללוות כל אחד. אף אחד לא יכול ללוות את כולם.
יש כאלה שמתחברים איתם יותר ויש כימיה, ויש כאלה שפחות.
מתאם הטיפול שמשדך בין מדריך לבין משתקם
צריך לקוות שתהיה התאמה מוצלחת והעבודה להתאים בין מדריך למשתקם היא שדכנות לכל דבר.
אני חושבת על הליוויים שהיו לי אשר היו מוצלחים-
אלה היו ליוויים עם נשים שהיו מאוד מתפקדות מבחינת שמירה על הגיינה ואפילו סטריליות .
לא היה שם צורך בעזרה עם ניקיון- להיפך, הן היו יכולות ללמד אותי איך לנקות.
ומצד שני על המפגש עם בעיות של הגיינה
וניקיון ועל מצבים שבהם יש אפילו ריחות קיצוניים. יש לי רגישות קיצונית.
רגישות חושית.
אני רגישה מאוד לריחות.
בבית האישי שלי פועלים שלושה מפיצי ריח ואני מדליקה קטורת כל הזמן.
ריחות לא טובים גורמים לי להרגיש חרדה ודיכאון.
אני ממש רגישה
ולכן אני לא יכולה ללוות משתקמים שיש להם מצב קיצוני מבחינת הגיינה.
אני יכולה להיות מלווה מאוד מוצלחת
לאנשים עם סוגים אחרים של בעיות תפקודיות
. בנושא של נקיונות- לא.
לאה אומרת שהיא גם כזאת.
לאה טובה מאוד בלהכניס סדר וארגון בחיים.
היא הכניסה לחיים שלי המון סדר ואירגון, תוכן וצורה.
אבל היא טובה בזה דרך שיחות –
נקיונות ובישולים היא אומרת , זה גם לא הפורטה שלה.
ואני שואלת עצמי–
מדריך שיקומי שמצליח לעזור במצבים כל כך קשים-
?מה הסוד שלו מאיפה הכח
אני חושבת שאולי מדובר ברמות שונות של רגישות ורגישות היא חרב פיפיות
לפעמים עדיף להקהות את הרגישות הגדולה,
לפעמים העבודה של המדריך השיקומי
היא להיות קצת אדיש ואטום. המדריכים שמצליחים להיות בנקיונות ובישולים
עושים עבודת קודש, מצילת חיים, ואני ממש מקנאה בהם, אני לא שם.
אני לא מסוגלת ואני מנסה לומר לעצמי שלמרות זאת אני מסוגלת לעשות הרבה דברים אחרים.
פשוט נקיונות ובישולים-זה לא הפורטה שלי
אתר הבית של האיגוד המקצועי של מדריכי ומדריכות שיקום בישראל
מגיעה להם הוקרת תודה
Leave a Reply