Bergman Yoav S., Shrira Amit, Palgi Yuval, Shmotkin Dov
Moderating Role of the Hostile-World Scenario in the Connections Between COVID-19 Worries, Loneliness, and Anxiety
Frontiers in Psychology 12,2021
https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyg.2021.645655
DOI 10.3389/fpsyg.2021.645655
תקציר
למגיפת הקורונה יש השפעה משמעותית על הרווחה של בני האדם ברחבי העולם. על מנת להתמודד עם המגיפה, ממשלות רבות נקטו באמצעים שונים בכדי לצמצם את ההדבקה, ביניהם הטלה של עוצר וסגר והנחיות לשמירה על ריחוק חברתי וצמצום מפגשים חברתיים. אמצעי הגנה אלה הביאו לעלייה ברמה של תחושת הבדידות בקרב האוכלוסיה הכללית והבדידות בתורה גרמה לעלייה בתחושות של דיכאון וחרדה ובמיוחד של חרדה לנושא של הבריאות ושלמות הגוף של האינדיבידואל . גם האי וודאות שנלווית למגיפה העולמית תורמת לתחושת הדיכאון והחרדה. בסך הכל ניתן לומר שלמגיפת הקורונה .יש השפעה משמעותית על הרווחה האישית של האינדיבידואל באשר הוא.
המחקר הנוכחי מראה שאינדיבידואלים תופסים איומים בקנה מידה גדול ומפרשים אותם בדרכים שונות, הפרשנויות שניתנות יכולות לתמוך בהתנהגות מסתגלת או לפגוע בה. אמונות שליליות עלולות לפגוע בתחושת המסוגלות של הפרט ולהחליש את הכישורים שלו להתמודד עם מצב החירום בעוד שאמונות .חיוביות מקדמות אופטימיות ותחושה של סוכנות ומסוגלות .אמונות חיוביות מכוננות חוסן נפשי.בעוד שאמונות שליליות קשורות בתחושת בדידות וחרדה. המחקר הנוכחי בדק מדגם של 1,112 ישראלים בין גילאים 17-93, כאשר הגיש הממוצי שהיה 47. הנבדקים ענו לשאלות שקשורות לדאגות בריאותיות, בדידות וחרדה.
אמונות שליליות ביחס לעולם – תרחיש העולם העוין נמצאו במתאם לתחושות עזות יותר של חרדה ובדידות בעוד שאנשים שיש להם אמונות חיוביות ביחס לתרחיש העולם העוין הפגינו פחות נטייה לחרדה ודיכאון. תפיסת העולם והערכת הסיכונים שבו לחיוב ולשלילה אם כן משפיעות על הרווחה הנפשית של האינדיבידואל במצבי משבר וחירום .
