Leafy sees

Leafy sees- News, Politics, artwork ^and more

Leafy


תרחיש העולם העוין ופוסט טראומה מורכבת

מהו תרחיש העולם העוין?

לראשונה נתקלתי במושג הזה בחיבורה של זוהר לביא

לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית

בנושא אימהות גאות לא- ביולוגיות.

באופן תמציתי ניתן לומר שתרחיש העולם העוין מתייחס

למערכת אמונות אישית ביחס לאיום

שאדם חווה ביחס לשלומו ובטחונו הגופני והנפשי.

source: posted on Facebook

שמוטקין (2005)

הציע מודל של מרדף אחרי אושר בתוך תרחיש של עולם עוין

אשר מתייחס לאיום של הפרט חווה על חייו ועל שלמות ובריאות הגוף והנפש שלו.

תרחיש העולם העוין מתפקד בתור מערכת של אמונות ושל יחוסים כלפי תנאי מחייה שליליים.

הסך הכולל של האיומים שהפרט חווה כלפי שלומו, ובטחונו מצטבר ונאגר כדי לבנות תפיסת עולם שנראית לכאורה פסימית ושחורה, אבל במצבים מסוימים היא עלולה להיות דווקא התפיסה המסתגלת יותר למציאות החברתית שהאדם חי בתוכה.

התפיסה הזאת עשויה להיות מסתגלת

כאשר היא תורמת להיערכות מראש ולתיכנון ולאמונה שיש לאדם בכוחות וביכולות להתגבר על האסון יהא אשר יהיה (שמוטקין, 2016).

שמוטקין ניסה לבחון מדדים של משמעות בחיים ושל רווחה אישית סובייקטיבית אצל קשישים

. הוא חיבר ביחד את סף התפיסות השליליות שיש לאנשים קשישים אודות החיים

ואודות עצמם ותפיסת הסיכונים שלהם-

ההזדקנות כך נדמה מזמנת איתה שפע של פורענויות, נפילות, עצמות שבורות, מחלות

,נדמה שאין תרחיש אופטימי כמעט שבו אדם נהנה מבריאות ופרנסה טובה עד סוף ימיו.

קשישים אשר מתוארים כבעלי עמדות שליליות

נוטים לחשוב לעיתים קרובות יותר על המוות שלהם עצמם,

ולסבול מדאגות בריאותיות.

שמוטקין (2016) ניסה לבדוק את הקשר בין העמדות שיש לאדם הקשיש כלפי העולם ו

המציאות החברתית לבין תחושת הרווחה הסובייקטיבית והאישית שלו,

ותחושת המשמעות בחיים.

תרחיש העולם העוין מתייחס לעולם שבו המציאות היא לא בטוחה ומסוכנת,

ומזמנת בפנינו כל פעם אתגרים וסכנות, איומים פוטנציאליים על החיים שלנו, ע

ל בריאות הנפש והגוף שלנו. אפשר אולי לומר שתרחיש העולם העוין

מתייחס לאמונות שליליות שיש לנו אודות העולם שאנחנו חיים בו והמציאות החברתית שאנחנו חלק ממנה.

התסריט התרבותי של העולם העוין

מתאר את העולם החברתי כמקום שבו סכנות אורבות לנו בכל פינה, ל

עולם הזה אין כוונות טובות כלפינו,

הוא לא מעניק הזדמנויות, אפשרויות אלא להיפך- הוא מציב בפנינו מכשולים , משברים, והדבר החכם בעולם כזה כנראה הוא תמיד להיות מוכן ולהיערך לגרוע מכל, להיות במצב של דריכות וכוננות תמידית.

אלא שלמצב כזה,

של דריכות וכוננות תמידית יש מחיר:

רמת עוררות גבוהה בסופו של דבר תביא אותנו לתשישות,

ותקופה ממושכת של חיים תחת איום

במחשבה להילחם או לברוח עלולה להתיש אותנ

עד כדי כך שבסופו של ניכנע לדיכאון כתוצאה מחוסר אונים,

חוסר יכולת להגן על עצמינו מפני הסכנות שמאיימות עלינו ללא הרף.

דריכות היתר שנלווית לתפיסת העולם הזו עלולה להיות קשה מנשוא

. תפיסת עולם קודרת ופסימית כזאת מחייבת אותנו לעמוד תמיד על המשמר,

לחיות במצב של הישרדות תמידית.

שמוטקין (2016) טוען כי לכאורה,

תרחיש העולם העוין אינו חיובי או שלילי , מסתגל או בלתי מסתגל.

השאלה היא מהי הרמה שבה התרחיש הזה מפעיל אותנו ובאיזה מידה הוא שולט ומנהל את הפעולות שלנו. מידה מסויימת של אימון בתרחיש העולם העוין מאפשרת לנו להסתגל לחיים באיזורי מלחמה ואסון

ולהתמודד עם משברים שקורים בחיים,

לא להיכנס להלם

. היא מכוונת אותנו להיות עירניים ולעמוד על המשמר כל הזמן.

אולם רמה גבוהה מדי של אימון בתסריט העולם העוין עלולה להביא אותנו לקטסרטרופיזציה,

לתחושת יום הדין הממשמש ובא באופן תמידי.

התחושה הזאת עלולה להיות משתקת ומקפיאה וגם מייאשת. אם הגרוע מכל , אשר יגורנו ממנו אכן יבוא עלינו, מה הטעם לכאורה לדחות את הקץ?

הרי האסון לא תלוי בנו בכלל.

האסון הוא קבוע מראש, בלתי נמנע,

כמו כוכב שביט שהנתיב שלו מכוון אותו להתנגש חזיתית בכדור הארץ.

טראומה חוזרת ונשנית שמכוננת תפיסה פסימית ומתבקשת של עולם עוין

טראומה משאירה על הפרט חותם נפשי עמוק, בעיקר כאשר היא מתמשכת.

במצב זה הפרט מיטלטל בין בדידות ובין היאחזות באחר.

כשהאחר מאכזב וחוזר ומאכזב,

התקיימות דרך דיסוציאציה היא בלתי נמנעת.

או אז, החומרים הטראומטיים כמו נסגרים בכמוסה והופכים להיות לא נגישים

(אהרוני, 2005; אמיר, 2013; גייטיני, 2018).

טראומה מורכבת

מתפתחת בעקבות מצבי חיים ממושכים בהם האדם נחשף באופן חוזר למצבים המסכנים את שלמותו הפיסית והנפשית, בדרך כלל אלו מצבים בין- אישיים.

דוגמאות למצבים העלולים לעמוד בבסיסה של טראומה מורכבת

הן פגיעה מינית ממושכת בילדות ובפרט גילוי עריות,

חשיפה לאלימות פיסית חוזרת, הזנחה הורית ושבי של חיילים.

בניגוד למצבי טראומה חד פעמית,

במצבי טראומה מורכבת לאדם אין אפשרות להתאושש,

לשקם את המשאבים שנפגעו ולגייס תמיכה:

הוא חשוף שוב ושוב לאירועים טראומטיים

או דרוך לקראת בואם

(חשבו על ילדה שהולכת לישון בידיעה שייתכן ואביה יגיע למיטתה),

ונמצא במצב הישרדותי תמידי.

בשל האופי החזרתי והנשנה של טראומה מורכבת,

לרוב היא משפיעה על התפתחות אישיותו של האדם.

מצבי טראומה מורכבת דורשים מהאדם להפעיל מנגנוני הגנה עוצמתיים ומונעים ממנו לרכוש תחושה בסיסית של ביטחון, יכולת ואמון באנשים אחרים

“טראומה מורכבת

היא תוצאה של חוויה טראומטית שלא עברה עיבוד,

אינטגרציה והטמעה בנפש,

ולכן היא מותירה את הסובייקט בטריטוריה ‘פראית ועקורה’,

ללא התכנסות למבנים תחומים, לרבות מבנה השפה (אמיר, 2013; גייטיני, 2018).

הפגיעה כמו ממשיכה לרדוף את הנפגע תוך כדי תביעה להכיר בקיומה, ו

מ

חבלת בהמשכיות וברציפות הקיומית והתפקודית של הנפגע (Levi, 2019″

במילים אחרות, נשמע לי סביר והגיוני בסך הכל,

לצפות מאדם עם פוסט טראומה מורכבת

להחזיק במערכת של אמונות שליליות וקודרות ולצפות לאסון,

לגרוע מכל במיוחד מבני אדם אחרים ,

מעצם הדבר שהגרוע מכל ,

עבור אדם עם פוסט טראומה, לא רק שקרה,

אלא שקרה שוב ושוב והוא עתיד לקרות שוב ושוב,

כמו נבואה אשר מגשימה את עצמה.

פסימיות היא תכונת אישיות פוסט טראומטית

נטייה פסימית

היא תכונת אישיות אשר מתפתחת באדם

ככל שהטראומה שהוא עובר משעתקת את עצמה ומשתחזרת.

התפיסה היא שתמיד עדיף להתכונן ולהיערך לגרוע מכל,

כי הגרוע מכל כבר קרה,

אשר יגורנו בא עלינו,

ואין ספק שהוא עתיד לקרות שוב,

כמו בפתגם היהודי “אל תתיאש מהפורענות”-

גם אם נדמה לך שהכל שקט ושליו וזורם על מי מנוחות הרי שזה שקט מתעתע והרה אסון,

השקט שלפני הסערה,

ולכן דווקא

השקט הזה עלול לעורר דריכות יתירה

כי בתוך השקט אנחנו נחפש את סימני האזהרה,

את האותות המבשרים על האסון הממשמש ובא,

אסון שהוודאות שלו היא מוחלטת כמו של המוות.

האסון בוא יבוא בסופו של דבר,

אך אין לדעת מהיכן תיפתחת עלינו הרעה,

מה יתרגש עלינו, מי יקום עלינו לכלותינו.

בסופו של דבר ההמתנה

והציפייה לאסון מכלה את הכוחות שלנו.

אנחנו מאבדים את היכולת לדמיין טוב

, לרצות טוב,

להאמין שהטוב בכלל אפשרי ויכול להתקיים בעולם.

אני חושבת

שאנשים אשר מתמודדים עם פוסט טראומה או פוסט טראומה מורכבת

עלולים להיות חשופים יותר

לתופעות הלוואי של רמת אימון גבוהה ב”תרחיש העולם העוין”

.יתר על כן, אנשים עם פוסט מורכבת או רגילה

עלולים לחפש ולרדוף דווקא חוויות ונסיון חיים

אשר מאשר עבורם את תרחיש העולם העוין.

אדם שהוא שורד של טראומה או פוסט טראומה מורכבת

עלול להיות אדם שנחשף וחווה על בשרו את הצדדים הגרועים ביותר של ההתנהגות האנושית,

שורד טראומה/טראומה מורכבת עלול להיות אדם שהוא קורבן של אלימות בינאישית,

מי שנחשף לרוע וסדיזם ממש

ולכן אני משערת שלאדם כזה

יכולה להיות נטייה גדולה יותר להאמין בתרחיש העולם העוין

בהשוואה לאדם שלא חווה טראומה משמעותית בחייו.

פוסט טראומה מורכבת

כרוכה לא רק בפגישה ריגשית אלא גם בפגיעה בקוגניציה חברתית

. ניתן לתאר חלק מהאנשים אשר מתמודדים עם פוסט טראומה מורכבת

בתור ניצולים של אלימות בינאישית (לוי,2015 ).

כלומר-

פוסט טראומה מורכבת עלולה ליצור עיוות בסכימות הקוגנטיביות שלנו.

הרצון של האדם עם הפוסט טראומה המורכבת/פוסט טראומה

לאשר ולתקף את השקפת העולם שלו

באופן אמפירי עלול להיות חלק מן המנגנון של

(לוי,2020)כפיית השיחזור

כפיית שחזור האירועים הטראומטיים

שחזור האירועים הטראומטיים:

מאחר ודפוס הטראומה טבוע באופן עמוק כל כך בנפשו של המתמודד עם טראומה מורכבת,

פעמים רבות מופיעות התנהגויות המשחזרות מצבים דומים לטראומה.

זאת, במטרה לא מודעת לעבד את אירועי העבר

ולחזור עליהם מתוך תחושת שליטה גבוהה יותר ומתוך תקווה לחוויה מתקנת.

לדוגמא, רבות מהנשים העוסקות בזנות הן פגעות גילוי עריות בילדותן.

. כלומר-

הסיבה ששורדי טראומה מסוימים עלולים לחוות פגיעה וניצול

חוזרים ונשנים עלולה להיות לא רק רגשית

, משאלה לא מודעת “להתענג על הסבל”,

ולא רק בגלל חיסרון בתובנה חברתית וזיהוי מצבי סכנה אלא גם בגלל

“כפייה קוגנטיבית”

– הטיית אישוש,

המוח האנושי מבקש לבדוק באופן אמפירי שוב ושוב

את הנחות היסוד שלנו ותפיסת העולם, וגם כאן הנטייה האנושית תהיה להיות מוטים, לחפש ,.

דווקא חוויות והתנסויות

אשר מאשרות את תפיסת העולם הפסימית והקטסטרופלית

מהי חשיבה קטסטרופלית? תסמינים, התמודדות וטיפול

חשיבה קטסטרופלית
קטסטרופיזציה

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

חשיבה קטסטרופלית 

“חשיבה קטסטרופלית, או בשמה השני ‘קטסטרופיזציה’,

היא הנטיה לפרש אירועים באופן מוגזם, קיצוני ומרחיק לכת

הנוטים לחשיבה קטסטרופלית מפרשים בצורה קיצונית מאוד אירועי חיים,

אשר יחוו כמתונים יותר אצל מי שאינו נוטה ל

עיוות חשיבה זה.

בעלי נטיה לחשיבה קטסטרופלית

נוטים לדמיין השלכות מעוררות אימה לאירועים,

נשאבים לחשיבה פסימית מאוד לגבי העתיד ומתארים בעיני רוחם את הגרוע ביותר

, גם כאשר אין סיבה רציונלית לכך

נוטים להכללת יתר של אירועים שליליים,

מתקשים לראות את ארעיות המצב ו

אינם מבצעים שיפוט תקין למידה בה המצב מתאר אותם ואת חייהם.

הם נוטים לפחד מהחיים עצמם,

מפתחים גישה חרדתית מאוד,

שלעיתים עלולה להוביל להתקפי חרדה

הנטייה לדמיין סצנות קיצוניות מוכרת לרבים,

למשל חרדה מאסונות טבע על רקע שינויי האקלים,

כך שאינה שייכת בלעדית לסובלים מחשיבה קטסטרופלית.

כולנו פוגשים בזה לפעמים,

אך לאחר ש”התקררנו” קצת-

לרוב נוכל לזהות את ההגזמה, את השיפוט הלקוי,

ולהתאים אותו לתמונה שיותר מותאמת לסיטואציה.

בניגוד לכך,

אנשים עם חשיבה קטסטרופלית

אינם מזהים בהכרח את ההגזמה,

הם חווים את הפחד מהסצינה הנוראית בדמיונם,

וכל רציונליזציה שהם מנסים לעשות אינה מפחיתה את החרדה.

הם מתקשים מאוד לווסת את הרגשות שמתעוררים

ואת האימה שהם חווים,

אינם מסוגלים לשנות את השיפוט המעוות

ומסתבכים עם חרדה מועצמת וגוברת.

מה גורם לחשיבה קטסטרופלית?

ניתן לראות קטסטרופיזציה

כתת-סוג של עיוות חשיבה רחב יותר:

הסיבה יכולה לנבוע גם בתוצאה מחוויה נקודתית,

או שהיא קשורה לביוכימיה במוח. 

מגניפיקציה (Magnification),

עיוות חשיבתי שמתייחס לבעיות יומיומיות מנקודת ראות מוגזמת

ולא פרופורציונלית,

שאינה תואמת את המציאות. 

ניתן לשער כי

קיים קשר בין הפרעת פוסט טראומה מורכבת

לבין הנטייה לחשיבה קטסטרופלית

– אנשים עם פוסט טראומה מורכבת

חווים את העבר כולו כרצף של קטסטרופות,

הקטסטרופה הופכת להיות

מציאות שגרתית, שכיחה, טריוויאלית והגיוני לצפות לה..

References

Shmotkin, D., Avidor, S., & Shrira, A. (2016). The role of the hostile-world scenario in predicting physical and mental health outcomes in older adults. Journal of aging and health28(5), 863-889.

Amit Shrira, Yuval Palgi, Menachem Ben-Ezra & Dov Shmotkin (2011) How subjective well-being and meaning in life interact in the hostile world?, The Journal of Positive Psychology, 6:4, 273-285, DOI: 10.1080/17439760.2011.577090

הפרעת דחק פוסט טראומה מורכבת CPTSD -בטיפולנט https://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%93%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98_%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA/

לביא, ז. (2021)

רווחה נפשית של אמהות גאות לא ביולוגיות לנוכח תרחיש העולם העויין.

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

לוי, א., שובל-צוקרמן, י., ביבי, א., & פרוכטר, א. (2015).

Psychodynamic Group Therapy for Chronic Complex Post-traumatic Stress Disorder Victims/טיפול קבוצתי בגישה פסיכו-דינמית לנפגעי הפרעת דחק פוסט-טראומטית כרונית מורכבת. מגמות, 156-179.‎

http://primage.tau.ac.il/libraries/brender/the2_f/9933262493304146.pdf (Hebrew).

לוי, א. (2020). תפקידה של תופעת התקווה בטראומה מורכבת ובדיסוציאציה

פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4076

Published by

3 responses to “תרחיש העולם העוין ופוסט טראומה מורכבת”

  1. […] ואני כאן כדי להצביע עלי, ולציין את הפגיעות המיוחדת של פוסט טראומה מורכבת תנועת המטוטלת בין חשדנות , הסתגרות ופראנויה לבין […]

Leave a Reply

%d bloggers like this: