עידן פוסט אמת ומשבר הסמכות האפיסטמולוגי

אפיסטמולוגיה מורכבת משתי מילים באנגלית-

epistemic

, כלומר ידע או ידיעה

ולוגוס, שהוא הגיון.

אפיסטמולוגיה

היא תורת ההכרה

אשר עוסקת בשאלה

-אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה,

הַמַּדָּע

הָעוֹסֵק בְּחֵקֶר הַמַּחְשָׁבָה הָאֱנוֹשִׁית

וְדֶרֶךְ תְּפִיסָתָם שֶׁל הָעֲצָמִים הַקַּיָּמִים

אוֹ הָאֶפְשָׁרִיִּים בָּעוֹלָם הַסּוֹבֵב אוֹתָנוּ.

( ההגדרה מתוך מילון אוקספורד)

.סמכות אפיסטמית

היא הסמכות שנתפסת כמספקת ידע תקף ומניח את הדעת ,

באופן שמייתר את הצורך לחפש מקורות מידע חלופיים או נוספים .(קרמניצר, 2017, ע.13).

ה”חדשות” זכו לתשומת לב מיוחדת מבחינה אפיסטמולוגית.

בלי החדשות לא היינו יכולים לדעת

מה קורה במקומות רחוקים ובארצות אחרות.

לא היינו יודעים מה מתרחש בפוליטיקה

ואפילו לא את התוצאות של משחקי הספורט

עצם זה שעובדה מסוימת מופיעה בחדשות

מהווה הוכחה לאמיתותה,

והוכחה על ידי עדות.

לחדשות יש מעמד של “עדות מומחה”.

באופן כללי

מערכת הזכויות והחובות האפסיטמולוגיות הרגילה

חלה על מי שמקבל

את אמיתותו של הדיווח החדשותי..

(גלפרט, 2018).

אנחנו בתור צרכנים

אמורים להבדיל בין ידיעה חדשותית לבין טור דיעה או פרסומת.

סמכויות אפיסטמיות

צריכות להיות נתונות תחת פיקוח תמידי-

אין לקבל אותן פשוטן כמשמען.

חשיבה ביקורתית

נדרשת כאשר אנו מתמודדים איתן,

אבל

נדרש אמון,

שהמוסדות האפיסטמיים

לא מנסים להוליך אותנו שולל בכוונת זדון

אלא מעבירים לנו את האמת מנקודת מבט סובייקטיבית.

קורטוב של חשדנות בריאה

כלפי התקשורת הממסדית הוא בריא.

אנחנו אמורים לזהות דיווח מוטה לעומת דיווח אובייקטיבי..ב

שנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג

‘פוסט־אמת’

למילת השנה והגדירו כך:

“מושג המצביע על נסיבות

שבהן העובדות האובייקטיביות

משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל

מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית.

ההגדרה המילונית ומגוון הפרשנויות מדגישות,

למושג ה”אמת” מדגישות כל אחת בדרכה,

כי המאפיין הבולט ביותר של התופעה הוא

אובדנה של האמת האובייקטיבית

מבוססת העובדות,

או לפחות ירידת ערכה.

“הפילוסופית חנה ארנדט טענה במאמרה

“Truth and Politics” מ־

1967.

כי

אמירת אמת וכנוּת

לא נמנו אף פעם עם סגולותיו של הפוליטיקאי,

וכי השקר

נחשב תמיד כלי הכרחי ומוצדק

בידיהם של פוליטיקאים ומדינאים.

אלא שבעולם של ימינו,

אמת עובדתית שעומדת בסתירה

לאינטרסים של קבוצה פוליטית מסוימת

תתקבל בעוינות גדולה יותר מאשר אי פעם בעבר.

לפי ארנדט,

היריבה הגדולה ביותר של האמת העובדתית

היא

הדעה,

ולא השקר,

ובפרט הנטייה הרווחת בימינו

לטשטש בין עובדה לבין דעה.

כשהשקרן רוצה להסוות שקר מכוון ומפורש,

הוא אומר שהשקר אינו אלא דעה,

וכי כמו לכל אדם

במדינה דמוקרטית וליברלית,

יש לו חופש ביטוי

וזכות להביע את דעתו.

עובדה

היא הצהרה

שניתן לקבוע אם היא אמת או שקר.

דיעה

יכלה להיות מבוססת

על עובדות או על רגשות (מקור-כאן )

ארנדט הוסיפה כי

נכון שהידע העובדתי שלנו

אף פעם אינו נקי לגמרי מפרשנות

או מפרספקטיבה אישית,

אבל מצב זה

אינו יכול לשמש טיעון

נגד קיומן של מציאות ושל עובדות,

או להצדיק

טשטוש בין עובדה לבין דעה או פרשנות.

התוצאה של הטשטוש

היא ציבור מבולבל,

שאינו יכול להבחין עוד בין עובדה לבין בדיה או דעה.

( מקובל לומר- זו דעתי וזו זכותי להחזיק בה).

את הבלבול הזה, אמרה ארנדט,

מעצימה תקשורת ההמונים.

אלא שבעוד שבעבר

הופנה השקר בדרך כלל כלפי יחידים,

ובעיקר החוצה כלפי האויבים

הוא מופנה היום

באמצעות תקשורת ההמונים לכולם,

ובעיקר פנימה,

וגורם לכך

ש’מסַפרי האמת’ העובדתית מבפנים

נתפסים לעיתים בעיני הציבור

מסוכנים ועוינים

יותר מאשר

האויבים מבחוץ.

חנה ארנדט הצביעה

על

טשטוש ההבחנה בין אמת מבוססת עובדות לבין דעה;

הררי ומקינטייר הצביעו על

העדפה של עובדות המאששות דעות מוקדמות

על פני עובדות המנוגדות להן;

דנט טען כי אבד הכבוד לאמת ולעובדות;

ד’אנקונה

הדגיש את העדפה של הפרשנות והנרטיבים הסובייקטיביים

על פני העובדות האובייקטיביות;

ומארמוט דיבר על

אדישות לאמת ולראיות עובדתיות.

התנועות המבוססות על הכחשת המדע

נוטות לבלבל בין אמונות, דיעות ועובדות.

הדרך שבה מייחסים מכחישי המדע

סמכות אפיסטמית למקורות שונים דמוקרטית יותר

בהשוואה לזו של מומחים מקצועיים.

מכחישי המדע מעניקים

סמכות אפיסטמית למידע שמאשר

בעת מגיפת הקורונה אשר

טענו כי החיסונים גורמים לתמותה עודפת

מבלי שנמצאה לכך ראייה בנתונים הסטטיסטיים .

זוהי בעצם אחת הבעיות בשיח איתם.

הערכים האפיסטמיים שלהם שונים מאלה שלנו.

Fake news

– כוללות דיווח עובדתי,

אלא שה”עובדות בדיווח הזה מסולפות ומפוברקות או

שהן חצאי אמיתות אשר מוצגות באופן מגמתי (Dentith,2017).

פרסומים מסוג “קליק בייט”

מנסים לפתות אותנו לפתוח אותנו

בשביל לייצר רווחים מהטראפיק,

תנועת הגולשים

ולשם כך הם מפיצים סיפורים ויראליים ובדויים.

פרסומים אחרים מנסים להטות את דעתינו בכיוון מסויים

ואל עבר פרשנות מסויימת.

כאשר אנחנו מוצפים בפרסומים כאלה

הסביבה שלנו הופכת להיות

סביבה דלה מבחינה אפיסטמית-

אין לנו מקורות מידע אמינים להסתמך עליהם.

הכיסוי האפיסטמי

אשר סביבה כזאת מספקת לנו הוא כיסוי נמוך ודליל.

על הרקע הזה מתרחשות ה”מלחמות נגד המדע”

אשר מתאפיינות בהגיון אפיסטמי משל עצמם.

בבסיס הדוקטרינה האנטי מדעית

עומדת

אמונה בתיאוריית קונספירציה

אשר אין עובדות במציאות אשר יכולות להפריך אותה

. מידע שמתפרסם בכלי התקשורת הרשמיים נחשב למידע מפוברק ,

הולכת שולל,

את הדבר החשוב ביותר לא מלמדים:

אוריינות מידע

we are not teaching our children the most important skill: digital literacy

מאת: גיל גרטל, 03.03.2022 שיחה מקומית

Gelfert, A. (2018). Fake news: A definition. Informal Logic38(1), 84-117.‏

Navin, M. (2013). Competing Epistemic Spaces: How Social Epistemology Helps Explain and Evaluate Vaccine Denialism. Social Theory and Practice, 39(2), 241-264. Retrieved July 9, 2021, from http://www.jstor.org/stable/23562597

Menashe, D., Kremnitzer, M., & Ghanayim, K. (2017). גבולות השימוש בכוח קטלני בעת המעצר The Use of Lethal Force in Effecting Arrest.‏

M. A. Peters (2020) On the epistemology of conspiracy, Educational Philosophy and Theory, DOI: 10.1080/00131857.2020.1741331

ברהמס, אתר INSS

Leave a Reply