פייק ניוז ומשבר עידן הפוסט אמת

מגמות של קיטוב פוליטי,

כפירה במדע ודיסאינפורמציה  מתחזקות במדינות דמוקרטיות רבות.

על מנת לתאר את המגמות המדאיגות הללו,

נעשה שימוש במושגים חדשים:

“משבר עידן פוסט האמת ,של תיבת תהודה ועל שימוש במושג “פייק ניוז”.

(אלזינגה, 2021).

 פייק ניוז נוצרות על “משבר האמת”  ומחריפות אותו.

משבר האמת

מצב שבו ערך האמת

בשיח הפוליטי יורד וערכן של האמונות האישיות עולה.

השיח הפוליטי מתבסס פחות ופחות על עובדות,

אשר הופכות להיות חסרות ערך מבחינה פוליטית  (פורסטנר, 2018).

פוליטיקאים יוצאים למתקפה על הסמכות האפיסטמולוגית

של דעת המומחים- המדענים למשל,  

כאשר זו נוגדת את האג’נדה שלהם .

יחד עם החשיבות של האמת

יורדת החשיבות של הקפדה על התיקה העיתונאית

, הנורמות המקצועיות

.  מאז ומעולם בני האדם השתמשו בחדשות

כדי לקבל ידיעות על  מה שנעשה ב”עולם הגדול”.

 ה”חדשות” הן

מוסד חברתי שעליו בני אדם מסתמכים  מסתמכים כמקור מידע על הנעשה בארץ ובעולם.

מה שמחוץ לטווח הראייה שלנו .

אין זה אומר בהכרח

שהעיתונאי הוא א-פוליטי, אובייקטיבי ,ניטרלי, נטול פניות

 אבל  אילו הנורמות המקצועיות

שהעיתונאי אמור לשאוף אליהן.(דנטית’, 2017).

העיתונאי צריך להיות להיות אחראי ומחויב

על איכות המידע שהוא מוסר ועל ההשלכות שלו.

הדמוקרטיה במדינה  

נמדדת בין היתר על ידי מידת האמינות המיוחסת למוסד העיתונות.

פגיעה במוסד העיתונות במדינה

היא “כרסום יסודות הדמוקרטיה”.(דה-בלאסיו, 2021).

פייק ניוז  

הוא פרסום אשר מחקה את מוסכמות הדיווח החדשותי המסורתי

אבל נוצר בכוונת מכוון להטעות אנשים רבים ככל האפשר

,להפצה בקרב הציבור הרחב.(ריני, 2017).

סאטירה ודיווח שגוי אינם נחשבים לפייק ניוז

משום שנעדרת מהן כוונת זדון  לזייף פאליס,2019).

חדשות מזויפות דומות לכסף מזויף-

הן גורמות למי שמקבל אותן להאמין

שקבל דבר בעל ער

ך בעוד שלמעשה הדבר שקבל חסר ערך בכלל,

חתיכת נייר. ברור

. כמו שמטבע שקל לזייף אותו כמו מטבע

אשר מאבד  מערכו עם הזמן ,

כך גם  הערך של האמת יורד.

מגוון מניעים גורמים לאנשים לזייף חדשות.

לעיתים הדבר נעשה בשל בצע כסף,

לעיתים עבור כוח פוליטי או שכנוע אידאולוגי.

אנו נוטים להאמין לפייק ניוז

משום שמישהו אחר שיתף אותן.

בדרך כלל- מישהו מהקבוצה שלנו.

מי שמוסר את המידע  

מעיד על כך שהמידע מהימן.

 מעצם זה שהוא בוחר לשתף אותו.

 הערך האפיסטמי של העדות

יורד

ככל שאנחנו נחשפים

ליותר פייק ניוז ברשתות החברתיות.

. בעולם האמיתי

אנחנו מטילים ספק

במהימנות של העד במצבים מסוימים-

כשמישהו מנסה למכור לנו משהו

או כאשר המידע סותר את מה שאנחנו יודעים על העולם.

למשל,

אם מישהו יספר לנו שהוא ראה ברבור שחור באוסטרליה

נדרוש ממנו להביא הוכחו

ת כי ידוע לנו שכל הברבורים הם לבנים.

רשתות חברתיות חותרות תחת האפיסטמולוגיה של העדות.

.ברשתות החברתיות אנחנו נוטים לקבל מידע

גם אם הוא נשמע בלתי סביר

ולא עולה בקנה אחד

 עם הידע שיש לנו על העולם,

ואנחנו מקבלים את המידע כמהימן

גם אם הקשר

בין מי שמשתף את המידע לבין המידע עצמו עמום

ולא הציבור הרחב מאבד אמון במוסד  העיתונות.

ממשלות שונות ברחבי העולם מפעילות “

חיילי סייבר”,

בוטים וחשבונות מזויפים בכדי להפיץ “פייק ניוז”

ולבצע מניפולציה בדעת הקהל. “

אפקט התהודה” 

גורם לכך שמי שמשתף את המידע

מחזיק בדעות פוליטיות קרובות לאלה שלנו,.

אדם כזה נחשב למי

שהשיפוט הנורמטיבי שלו קרוב לזה שלנו,

ה”עמית האפיסטמולוגי” שלנו.

עם הזמן,

ההדהוד שלנו זה את זה ובתוך הקבוצה

עלול להביא להקצנה משותפת בדעות.

אפקט “תא התהודה”

מתגבר משום שבתוך התאים הללו פועלים

“סוכני קיטוב”

אשר זורעים שנאה כלפי האחר והקצנה

.(קאלאמרד,2020).

דין וחשבון של אוניברסיטת אוקספורד (2018)

מצא כי בארבעים ושבע מדינות

הופעלו קמפיינים מאורגנים

שנועדה לבצע מניפולציה

בדעת הקהל ברשתות החברתיות..

על מנת להיחלץ מן המשבר,

עלינו להכיר

בחשיבותן של העובדות בתור מקור לאמת.

וביחוד

בחשיבות של בדיקת עובדות

על ידי גורמים אמינים ונטולי פניות.

עלינו להכיר מחדש

את החשיבות הפוליטית של האמת

ושל דעת המומחים

. עלינו להפעיל חשיבה ביקורתית

על מנת שלא נמצא את עצמינו חיים תחת מה שמכונה

“שלטון של שקרים”. (שם).

ביבליוגרפיה

Callamard, A. (2020). Challenges to, and Manifesto for, Fact-Finding in a Time of Disinformation. Notre Dame J. Int’l Comp. L.10, 128.‏

De Blasio, E., & Selva, D. (2021). Who Is Responsible for Disinformation? European Approaches to Social Platforms’ Accountability in the Post-Truth Era. American Behavioral Scientist65(6), 825-846.‏

Elzinga, B. (2021). Echo Chambers and Crisis Epistemology: A Reply to Santos. Social Epistemology Review and Reply Collective10(1), 41-47.‏

Fallis, D., & Mathiesen, K. (2019). Fake news is counterfeit news. Inquiry, 1-20

Forstenzer, J. (2018). Something Has Cracked: Post-Truth Politics and Richard Rorty’s Postmodernist Bourgeois Liberalism. Ash Center Occasional Papers Series.‏

Rini, R. (2017). Fake news and partisan epistemology. Kennedy Institute of Ethics Journal27(2), E-43.

Leave a Reply