Leafy sees

מאת בלוך פעיל זכויות אדם
מסעוד ראיסי
03/03/2019/

חברת בלוצ’יסטן המשתנה

2 במרץ היה יום המורשת והתרבות הבאלוצ’ית.

היום בו כל הבלוצ’ים ברחבי העולם מראים את תרבותם,

מנהגיהם ומסורותיהם המקוריות בפני העולם ומציגים זאת יותר ויותר.

ההיסטוריה של יום זה ב-2 במרץ 2010,

אז ערכה ממשלתה הפשיסטית של פקיסטן

התקפה על כנס תרבותי שאורגן אוניברסיטת בלוך אזאד

(BSO אזאד) באוניברסיטת הוצ’דר.

כוחות המשטר תקפו את הקהל והרגו שני סטודנטים מבאלוץ’

, ג’וניד בלוך ואלכסנדר בלוץ’ , ופצעו יותר מ -30 אחרים.

התקפתה של ממשלת פקיסטן על הוועידה גרמה לבלוץ’ לחגוג את 2 במרץ בכל שנה,

למרות שהקריבה כה הרבה בשביל קידום תרבותם המקורית וכנגד משטרים דיקטטוריים כמו הרפובליקה האיסלאמית של פקיסטן.

איראן אשמה בהריגתה של תרבותה העשירה וגזל ארצם,

באלוצ’ים מוכנים אפילו להקריב את חייהם למען שוויון זכויות וזכויות.

אומת בלוץ’ המדוכאת, אמנם בעשורים האחרונים נחלקה אדמתה לכמה חלקים,

אך בגלל תרבותה העשירה, הצליחה לשמור עליה בשינויים מינימליים לאורך השנים.

תרבות, מנהגים

כמו שפת שירין בלוצ’י,

בגדים, מאכלים מיוחדים, מוזיקה וכלי נגינה מקוריים,

חתונות, ריקודים שונים, קישוטים מיוחדים,

סוגי שירים לטקסים מיוחדים

משחקים, התייעצות ושלום,

עזרה, בז’אר והשאר, אחדות ונאמנות,

נאמנות והתנהגויות יפות כמו הערכה,

אהבה וידידות, כבוד, הכנסת אורחים,

דיאלוג ומשא ומתן, הבטחות ,

פטריוטיות ומנהגים באלוצים רבים אין להם שם נרדף

. מילים אלה אינן מצויות בכמה תרבויות ושפות, כולל פרסית,

וצריך הסבר נוסף לאנשים שאינם בלוצ’ים.

בשנים האחרונות, עם התפשטות הטכנולוגיה והאינטרנט

, אנו עדים למודעות וההתעוררות הגוברת של קהילת בלוצ’יסטן, במיוחד בחלק המערבי.

אנשי בלוץ’ הגיבו לאירועים רבים של דיכוי בדרך של מחאות שלוות ולא אלימות.

רמת תחושת המחויבות , החיפוש אחר שוויון זכויות לאומיות גדלה.

ה באלוצ’ים דורשים מענה לבעיות ולקשיים בבלוצ’יסטן,

כמו גם מוחים על החלטות ממשלתיות כמו “פיתוח חופי מקרן” (בלוצ’יסטן)

, “תכנון דמוגרפי” באזורים מסוימים. וחלוקת הפרובינציה.

הם דואגים לעתיד מולדתם,

אך רוצים גם להחזיר

את החלקים המבודדים בה

שהקימו בתואנה של פיתוח מחוזות קרמן והורמוזגן;

האם. רמת האוריינות והצמיחה הפוליטית של העם גדלה

בהשוואה לעבר,

ואפילו אנשים רגילים מספקים

לפעמים ניתוחים הגיוניים וטובים של המצב הקיים.

כעת, לאחר יום התרבות ובגלל חוסר תשומת הלב של ממשלת איראן

ולהפך, הקבלה הנרחבת של היום הזה על ידי העם,

אומת הבלוץ

הבינה שהנושא הזה

מתנגש עם ריבונותה של איראן.

הבאלוצ’ים מסתכלים על

איראן בתור מעצמה קולוניאלית

המשתמשת בכל משאבי הטבע

לטובתה ורואה בבלוצ’ים “זרים”

ולא מיטיבה את תנאי החיים של העם.

כל הטענות הללו

יכולות להוות נקודת מפנה עבור בלוצ’יסטן,

כך שהאנשים שטעמו מעוני ומחסור

רודפים יותר ויותר זכויות אזרחות שוות וזכות להגדרה עצמית.

אך בינתיים, הממשלה הדתית של איראן לא טמנה ידה בצלחת ו

ניסתה בדרכים שונות להסיט את המוחות

ולהסתנן לאקטיביסטים המובילים

, המשכילים והבלוצ’ים, הפוליטיים והתרבותיים,

כי אחדותם ולכידותם של כוחות אלה

יכולים בקלות להכשיל את מאמצי

שליטים איראניים כדי להשיג את מה שמגיע להם ורוצים.

T.me/balochreporters

מאת שרה קוגל: אודות באלוצ’יסטאן או סיסתאן

פרובינציית סיסתאן ובַלוּצִ’סְתאן היא אחת מ-31 פרובינציות איראן והגדולה בשטחה, 181,785

קמ”ר. הפרובינציה נמצאת בדרום-מזרח איראן, ובירתה היא העיר זאהדאן.

שמה של פרובינציית סיסתאן ובלוצ’סתאן נגזר משמן של שתי קבוצות אתניות שמושבן באזור.

השם סיסתאן הוא נגזרת של השם סמנגן או סקסתאן

על שם העם סאקה בפרסית (סקיתים)

מעמים איראנים שהיה פזור צפונית לרמה האיראנית ודוברי שפה איראנית.

גיבור המיתולוגיה הפרסית רוסתם וכן אביו זאל וסבו סאם

מושל סמנגן קמו מאזור זה ומוזכרים בהרחבה בשאהנאמה ספר השירה המיתית של פרדוסי.

רוב האוכלוסייה שייך לקבוצה האתנית הבלוצ’ית, ומדברים בשפה הבלוצ’ית.

בצפון הפרובינציה יש ריכוז פרסי שמדבר ניב של השפה הפרסית המכונה סיסתאני.

בלוצ’ים

הם מוסלמים סונים.ֶ

עמדות השליטה והכוח בפרובינציה נמצאות בידי הפרסים השיעים דוברי הסיסטאני.

בכל אופן

השפות המדוברות באזור הן ממשפחת השפות האיראניות

ולדוברי השפה הפרסית יש אפשרות לזהות הרבה מילים משותפות עם הפרסית

ויש כאלה שמכנים את השפות האלה ניבים של פרסית.

מבחינה אנתרופולוגית העמים עצמם נחשבים עמים איראניים.

לפני הגעת האיסלאם העמים האלה כשאר העמים האיראנים באזור היו זורואסטרים.

בעיר סרוואן

יש גבעה שהמקומיים מכנים אותו הר מהרגן מאז ימי קדם

והם מספרים שאבות אבותיהם היו מדליקים אש על ראש הגבעה הזו

ומתפללים לאהרה מאזדה(האל של זורואסטרים).

הארץ המיתולוגית של סיסתאן, בחלק הצפוני של המחוז,

היא הארץ האחת-עשרה שנוצרה על ידי “אהורה מזדה” לפי הספר אווסטה

– ספר הקדוש של זורואסטרים.

היסטוריונים ייחסו את סיסתאן גם לגרשאסב, אחד מצאצאיו של קיומארת’ .

כמו כן, בנייתן של רוב ערי סיסתאן יוחסה ללוחמים איראנים אגדיים

כמו זאל, סם ורוסתם.

פעם נחשבה סיסתאן לאחד ממחוזות של השלטון הסאסאני,

שנכבש על ידי המלך ארדשיר באבקן.

השליט האיראני המפורסם הראשון של ארץ זו לאחר האיסלאם

היה יעקב לייץ אשר נלחם בערבים ולאחר תבוסתם

, הכריז על השפה הפרסית כשפה הרשמית של המדינה.

במחוז סיסתאן יש הרבה מקומות עתיקים ומרהיבים, כמו הר חוואג’ה,

ששמו השני הוא אושידה בפהלאווי ופירושו הר נצחי

. ההר הזה הוא האזור הגבוה היחיד של מישור סיסתאן

והוא קדוש לתושבי הזורואסטרים

כי הם מאמינים שעליו יופיע נביא הדת הזורואסטרית.

ישנם עקבות של השלטונות הפרתיות, הסאסניות והאסלאמיות בהר חוואג’ה.

כיום העיר זאהדן קשורה לקואטה בפקיסטן כבר כמאה שנים ברכבת

לאחרונה נחנכה רכבת מהעיר באם שבמחוז כרמאן לעיר זאהדאן.

במחוז גם שני שדות תעופה,

שדה התעופה זאהדאן שנמצא במזרח העיר זאהדאן

ושדה התעופה צ’אבהאר הנמצא בדרום המחוז.