Leafy sees

כוחות הביטחון העיראקים הרגו את הפעיל אחמד אל נאהאת בכיכר תחריר בבגדד

רובא אל חסאני, סוציולוגית עיראקית מדווחת בטוויטר

#Iraqprotests (לוק ג’אפורי)#IraqProtests #العراق

The source is Lawk Ghafuri ‏(‎@LawkGhafuri):

‏and Ruba Ali Al-Hassani ‏(‎@): ‏

Riot Police have killed Abu Ahmed al-Nahhat, a protestor,

at Tahrir Square.

הדיווח של אתר אל חאדת’ אודות הרג אבו אחמד אל נאהאת – ערבית

דיווחים על הרוגים ופצועים מירי אש צלפים

וכוחות הביטחון העיראקים אשר ניסו לפזר את ההפגנות

וירו בין היתר גם גאז מדמיע ואש חיה.

המפגינים חסמו ציר תנועה ליד כיכר טאיאראן

ודרשו חשמל ושירותים בסיסיים

. כוחות הביטחון העיראקים פתחו בירי של נשק חי עליהם.

הרבה מפגינים אומרים שהלילה הזה מרגיש להם

כמו הלילה הראשון להפגנות :

אותן טקטיקות אותם צלפים

, אותה חסימת רחובות (רובא אל חסאני).

פעילים פוליטיים מהווים לא אחת יעד להתנקשויות מצד כוחות המזוהים עם הממשלה

לאחרונה נידון אזרח עיראקי למוות בגין רצח של הפעיל ת’איר א- טאייב

( רובה אל חסאני)

– הקשר מחאות אוקטובר בעיראק. (2022, June 4).

In Wikipedia.

מחאות אוקטובר (ערבית: تظhttps://in-leafy-sees.com/2020/03/12/nassiriya/اهرات تشرين; תעתיק מדויק: תַטָ’אהֻרָאת תִשְׁרִין)

היו גל מחאות חברתיות וכלכליות שפרצו בעיראק ב-1 באוקטובר 2019.

ההפגנות פרצו בבירה בגדאד והתפשטו עד לדרום עיראק, והיו מספר סיבות עיקריות לפריצתן:

התנאים החברתיים והכלכליים הירודים

, משבר האנרגיה והתפשטות העוני שכתוצאה ממנו שיעורי האבטלה עלו בשיעור משמעותי,

הידרדרות בתשתיות המדינה וירידה במתן השירות לאזרחים,

בנוסף להתפשטות השחיתות המנהלית והפוליטית במדינה.

מספר גורמים נוספים עוררו את גל המחאות וביניהם:

ההתערבות האיראנית בעיראק וההשלכות של עליית המדינה האסלאמית (דאעש) במדינה

. המפגינים דרשו את הפלת המשטר ששלט במדינה

, את התפטרות ממשלתו של ראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי 

ואת הקמתה של ממשלת ביניים שתכהן עד לקיום בחירות פרלמנטריות דמוקרטיות

שיצליחו להתעלות מעל לעדתיוּת ששלטה במדינה מאז 2003.

המחאות נתקלו בתגובה חריפה ואלימה מצד כוחות הביטחון העיראקיים,

שהובילה למאות הרוגים במהלך תקופת המחאות ולפציעתם של אלפים.

למרות הדיכוי האלים של המחאות, דרישתם המרכזית של המפגינים

– חילופי שלטון – מולאה בהצלחה עם התפטרותו של ראש הממשלה בסוף נובמבר 2019.

כיכר תחריר (“השחרור”) היא אחת הכיכרות המרכזיות בבגדאד, בירת עיראק,

והיא שוכנת באזור במזרח העיר.

שמה של הכיכר ניתן לה כאות לשחרור מהכיבוש הזר ומהקולוניאליזם.

במרכז הכיכר ניצבת אנדרטת החירות המפורסמת שפיסל ג’וואד סלים,

המתארת את אירועי מהפכת 14 ביולי 1958 ואת השפעתה על העיראקים,

ובצידה המערבי של הכיכר גשר אל-ג’ומהוריה, שנקרא בעבר גם גשר המלכה עאליה,

אשתו של המלך ראזי בן פייסל ואמו של המלך פייסל השני.

בשל מיקומה המרכזי וגם בשל קרבתה לאזור הירוק שבו שוכנים משרדי הממשל העיראקי,

שימשה כיכר תחריר משך השנים כזירה מרכזית להפגנות וגם עם פרוץ המחאות ב-2019,

הבחירה בכיכר הייתה טבעית וברורה.^[9] הפגנות פרצו בתוך הכיכר בשנת 2019,

כשהבולטת שבהן, ביום שישי, 25 באוקטובר 2019, כינסה במקום כמיליון איש.^[10] “

אני יורד לדרוש את זכותי”

היו המילים ששרו הצעירים העיראקים כשירדו באלפיהם לכיכר כדי לדרוש דין וחשבון

מפוליטיקאים עיראקים מושחתים ואת בלימתה של כל התערבות זרה בעיראק, במיוחד מצידה של איראן.