משמרת המחאה של הנשים בשחור 24.07.2020

בשקט ובאצילות הן עומדות הנשים המבוגרות האלה בחום ומפגינות נגד הכיבוש.כבר יותר מעשרים או שלושים שנה. בחורף הירושלמי הסוער ובשמש הקופחת. כבר שלושים שנה נראה לי, הן היו פה לפני כולן. הן האימהות של החיילים ששלחו אותם להילחם בקרב. והן לא סוטות בסנטימטר. הן עומדות שם, זקופות וגאות בנשמתן, האימהות של כל עם ישראל ומבקשות שיהיה שלום, שיהיה שלום ודו שיח ולא רק מלחמות. כבר שלושים שנה שהן עומדות שם והן לא נוטשות את משמרתן וזה מעורר בי כל כך הרבה כבוד. אנשים מהרחוב לועגים להן, צוחקים ומגדפים. אני גאה לעמוד איתן, לעמוד לצידן. להרים להן. לבקש, לדרוש שתסתכלו עליהן. שתכבדו את מסירות הנפש הזאת. את הצניעות שלא מבקשת כותרות וזרי תהילה. רק להעביר מסר מאוד פשוט ועדין: בכאפי לאיחתלאל. די לכיבוש. שלום על ישראל. כבוד.

Leave a Reply