אבד צדיק מן הארץ-צ’ארלי שלום סבאג

אומרים שצדיקים במיתתם נקראים חיים ואולי עכשיו אפשר לומר בגלוי מי היה שלום צ’ארלי סבאג, ידידי כאח לי אשר נפטר אמש מדום לב.כשהוא היה בחיים והיו משבחים אותו הוא היה תמיד מחייך חיוך ביישני ונבוך של צניעות וביישנות,כאילו השבחים מביכים אותו יותר משהם ערבים לאוזניו.עכשיו זה כבר מאוחר מדי , אבל לדעתי היה מגיע לו להדליק משואה בהר הרצל כאות הוקרה על העשייה והתרומה שלו למען החלשים והנזקקים והשקופים מכל.

. שלום היה איש רעים להתרועע,הרבה אנשים הכירו אותו וחיבבו אותו מאוד, ומבחינתי יש לי רק לשתף במבט שהיה לי אליו. כחברים היו לנו הרבה שיחות על נושאים שב”רומו של עולם”.

על פילוסופיה, חברה ופוליטיקה והרבה מאוד מהתובנות שלו נחרטו על לוח ליבי. בין כל שאר הדברים ראיתי בו גם סוג של מורה רוחני וחברתי.

הייתה לו תובנה יחודית ותבונה רבה לראות את המציאות מצד אחד בצורה מאוד ריאלית ובלי אשליות ומצד שני בלי להיכנס לפאניקה והיסטריה אלא להיפך, תמיד לחפש איפוא אפשר למנוע אסונות וסבל מיותר, איך אפשר “לקרר” כדבריו תופת אש שלעיתים אנחנו נקלעים אליה פשוט מעצם זה שאנחנו חיים במדינה למודת מלחמות ושסעים פנימיים שמדי פעם מאיימים להתלקח ולשרוף את כולנו-אני משערת שהדימוי הזה אולי הגיע מהשירות הצבאי שלו כלוחם אש..

צ’ארלי (שלום) סבג ז”ל היה פעיל חברתי וסביבתי וחבר יקר

אם בכל זאת אני צריכה להכניס את צ’ארלי (שלום) לאיזשהי קטגוריה הייתי אומרת שהוא היה הומניסט גדול. כלומר, אדם אשר מעמיד את החיים של בני האדם, ולא רק את חיי האדם, בתור הדבר הכי חשוב שיש לשמור עליו מכל משמר ולכבד אותו כמתנה יקרה מכל..

צ’ארלי התייחס לכל אדם כמו אל ספר תורה בארון הקודש. גם אם אותו אדם היה חולה בשחפת או צרעת. גם אם אותו אדם היה מנהל בכיר בחברת הייטק או חבר כנסת. העין של צ’ארלי סבאג הייתה עין רגישה ומלאה בחמלה. והחמלה הזאת אסור שתהיה מובנת מאליה , כי אלה לא היו רחמים ריקים אלא תחושת מחויבות לשים לב תמיד לא לפגוע באחר אלא להושיט יד ולהיות מודע לכך שתמיד נמצאים סביבו עוד אנשים שצריך להתחשב בהם.ערבים, יהודים, חרדים, נכים,תל אביבים אכולי תסביכים

.החמלה של צ’ארלי שלום לא הייתה מוגבלת רק לבני אדם אלא שמורה גם לבעלי חיים, לכל ציפור שבורת כנף, חתול פצוע וכלב מחוסר בית. כלפי העכברים במעבדות הניסויים והקופים, כלפי הפרות והתרנגולות בתעשיית המזון.הוא שמע גם את חסרי הקול וידע שמאחורי כל זוג עיניים יש נשמה.

אבד לנו בו אדם שהיה משכין שלום על אמת, שהתהלך בעולם כמו נר דלוק, כשהאור שלו מאיר לכמה רגעים את החשיכה שאופפת אותנו בימים כל כך קשים. אדם שגילה אצילות נפש וסבלנות כלפי אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות ולא היה בו שמץ של שיפוטיות.וזה לא בגלל שהוא היה נאיבי.

הייתה בו תמימות גדולה של ילד אבל לצד זה פיכחון והסתכלות מציאותית מאוד על העולם שבו אנחנו חיים. מבחינתו, תמיד אנחנו צריכים לא לחשוב רק על עצמינו. וכל ההבחנות, התוויות, השיוכים שמחלקים אנשים לכאלה ששווים יותר ושווים פחות, הוא לא ראה אותם.

הוא בחר להיות עיוור וחירש לקולות סכסכניים ופלגניים.בימים אלה שבהם החברה בישראל שרוייה בפילוג פנימי, המילים הטובות של צ’ארלי תמיד היו בשבילי כמו אויר לנשימה, כמו מים חיים במדבר

עובד סוציאלי טוטלי של כל העולם, אוהב אדם וחי ומלא חמלה

. אם הייתי צריכה להגדיר את צ’ארלי בשלוש מילים הייתי קוראת לו עובד סוציאלי טוטאלי כי כזה הוא הוא באמת היה. כל כך הרבה מהזמן שלו השקיע בלהקשיב , לקבל ולחבק את האנשים הכי דחויים ושקופים בחברה. לא היה ולא יהיה שני לו. ואני כל הזמן מרגישה שהאבידה והחסר הגדול הם לא רק שלי אלא של כל עם ישראל,של העולם כולו.

ננסי , לילי הכלבה ושמש החתול מתכרבלים ביחד
ננסי, לילי ומיקה הכלבות של צ’ארלי שלום סבג ז”ל
ברטה וננסי הכלבות של צ’ארלי

צ’ארלי היקר אני מאחלת לעצמי שאדע לעשות שימוש מושכל בכל מה שלמדתי ממך

.כל כך הרבה ממה שאני -למדתי ממך ומהתבוננות בהנהגותיך.

אומרים שצדיקים במיתתם קרויים חיים ובזה אני נאחזת.

הטוב והחסד והתקווה שזרעת בעולם ימשיך להתקיים גם הרבה אחריך.

המכבסה שהייתה לצ’ארלי שלום סבג בשכונת פלורנטין בתל אביב
charlie shalom sabag RIP 2009 south Tel Aviv
שלום צ’ארלי סבג ואני, 2009
פינה בדירתו של צ’ארלי שלום סבג זכרונו לברכה
צ’ארלי עם לילי ומיקה
מיקה הכלבה של צ’ארלי סבג ז”ל
ננסי ומיקה

Leave a Reply